בגמ’ סוכה מא ע”ב איתא שבזמן שהיו נכנסים לבית המדרש לא היו מחזיקין הלולב, אלא משגרו ביד שלוחו, ויל”ע האם קריאה”ת חשיב תורה כיון שהוא לימוד תורה או דהוא מסדר התפילה וגם שא”צ כ”כ כוונה לזה כמו בבהמ”ד.
[ויש להוסיף דאם נימא דסתם בהמ”ד היינו בהמ”ד של כל השנה א”כ היינו בעיוני דבזה פטורים מסוכה כמ”ש בסוכה כח ובזה מובן למה לא החזיקו הד’ מינים בידם והגר”א היה מחזיק הד’ מינים גם בעת לימודו כיון שהיה יכול ללמוד ולעיין גם עם הד’ מינים].
ובסוכה שם אי’ שכשהיה קורא בתורה היה מניחו ולכאו’ היינו רק הקורא בעצמו ולא כל השומעין, דומיא דנשיא”כ שם שרק הנושא כפיו עצמו היה מניחו ולא כל השומעין.
ויעוי’ בט”ז סי’ תרנב סק”ב שכתב דדוקא בקורא בתורה כיון שצריך להחזיק הס”ת בידו בשעת ברכה, וא”כ מבואר דהשומעין לא היו מניחין מידם.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 104
מק"ט התשובה הוא: 136304 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136304
