מה הטעם שבסעודת עיבור החודש היו מעלים רק פת דגן וקטנית ולא בשר ויין

עי’ ביד רמ”ה סנהדרין ע ע”ב שהביא כמה טעמים לזה:
א) שמא יאכלו אכילה גסה וישתכרו ולא יעיינו בדבר כראוי.
ב) שלא לבייש את מי שאין לו, ועי”ש עוד, ולפי תירוץ זה לא היה בא מממון הציבור אלא מממון היחידים או שכל אחד היה מעלה לעצמו (ועי’ בסוגי’ שם לענין הבן סורר שהעלה לעצמו ויכול להתפרש לפי ב’ הצדדים, דלפי הצד שלא כל אחד מעלה לעצמו תתפרש הקושי’ שם היאך היה לו בשר ויין ובתי’ מתרצי’ שעשה הבן סורר שלא כנהוג, ולפי הצד שכל אחד מעלה לעצמו מקשה שהרי גם אם העלה לעצמו הרי אין מעלין בשר ויין ומתרץ שבזה עשה הבן סורר ומורה שלא כנהוג שהעלה בשר ויין).
ג) כדי שתהיה העלייה לשמה, כלומר שלא יעלו למטרת הסעודה לכן לא הביאו בשר ויין לסעודה, ויש לציין שכיו”ב אי’ בפסחים ח’ ע”ב מפני מה אין פירות גינוסר וחמי טבריא בירושלים כדי שלא יאמרו עולי רגלים אלמלא עלינו בשביל זה דיינו (וע”ע שבת קמז ע”ב), וכעין פירוש זה של הרמ”ה כתב גם הרש”ש שם מדנפשיה.