האם אפשר לקיים שמחת יום טוב באכילת בשר דג

יעויין בתשובתי על אם יוצאים יד”ח שמחה במטבח חדש [האם יכול לשמח אשתו ברגל במטבח חדש או בבשר ויין במקום בגדי צבעונין כשאומרת שזה משמחה יותר https://shchiche.com/119640] דלפי המבואר שם יוצא דמעיקר הדין שייך שמחה לא רק בבשר אם יש דבר אחר המשמחו כמו בשר, דהרמב”ם שחידש דין שמחה בבשר בזמן הזה הוא מדין שמחה לכל אחד בראוי לו, וכפי המבואר בש”ס (פסחים קט ע”א) ופוסקים (או”ח סי’ תקכט) שקטנים ונשים כ”א שמח בראוי לו, ולפ”ז היה צריך לצאת שגם בבשר דג היה שייך שמחה.

אולם גם להרמב”ם צע”ק הלשון אין שמחה אלא ביין ואין שמחה אלא בבשר, ומשמע דבשר הוא ענין יותר מראוי לו דהוא דבר הגורם מצד עצמו לשמחה.

ובאמת צ”ע דא”כ מנין למד כן, דהרי מבואר להדיא בפסחים שם דדין שמחה בבשר הוא רק בזמן שבהמ”ק קיים וגם בפסחים עא ע”א מבואר דשמחה הוא רק בקרבן שנתקיים בו זביחה בשעת שמחה וכ”ש בחולין דלא שייך כלל, ומבואר שם דכשאין בשר מזביחה בשעת שמחה יש לקיים שמחה בכסות נקיה ויין ישן.

ועוד צ”ע דאם נימא באמת דיש דין שמחה רק בדברים המסויימים (כגון בבשר ויין) א”כ מה הוא דין שמחה בראוי לו המבואר בפוסקים כגון בנשים בא”י ובבבל ובקטנים וכן בכסות נקיה כמבואר בפסחים עא הנ”ל, ועי’ עוד בבה”ל סי’ תקכט למי שאין לו לבגדי צבעונים לאשתו שיקנה לה מנעלים (אף דמצד הבה”ל אינו קושי’ כ”כ דיש לומר דהוא בכלל בגדים).

ואולם בביאור הלכה סי’ הנ”ל מבואר בשם הב”ח והאחרונים דיש ענין בבשר גם בזמנינו על פני שאר ענייני שמחה מאחר שנאמר בו שמחה (והיינו בזמן הבית דשמחה בבשר נאמרה לגבי שלמים כדדרשי’ בספרי והובא בתוס’ פ”ק דחגיגה וכמבואר בפסחים קט ע”א דרק בזמן שיש בית המקדש קיים יש שמחה בבשר, ור”ל דמאחר שבזמן הבית נאמר בו שמחה הלכך יש בו שמחה קצת גם האידנא).

וממילא פשיטא דבבשר דג אין מקיימין מעלה זו, דבכמה סוגיות מבואר שאין בשר דג בכלל בשר, עי’ חולין ונדרים, (וגם אין בשר קרבן מהם, ועי’ להלן לגבי הנידון על עופות), וממילא המעלה הזו שיש בבשר בזמנינו על פני שאר מיני שמחות אינו בבשר דג.

וכן בדברי הגרנ”ק שהבאתי בתשובה הסמוכה (ד”ה האם יש חילוק בין מצוות אכילת בשר בשבת ליום טוב) מבואר שמצוות שמחה בבשר אינו בבשר דג.

ויש לציין דיש הרבה אחרונים שדנו האם שייך לצאת ידי חובת שמחה בבשר עוף, ועכ”פ לפי הסוברים שא”א לצאת בבשר עוף (והם דרכי תשובה יו”ד סי’ פט סקי”ט, הגרמ”פ הובא ברבבות אפרים ח”א סי’ שנ, אול”צ ח”ג פי”ח תשובה יא), פשיטא דבבשר דג א”א לצאת יד”ח שמחה.

ובאמת לגבי דין שמחה בבשר עוף אי’ במשנה בחגיגה שאין יוצאין לא בעופות ולא במנחות.

אבל סוף סוף צ”ע איך אפשר לומר דאין יוצאין ידי חובה בדג או בבשר עוף אם הוא מאכל חשוב וחביב ויש בו שמחה, דהרי ידי חובה יוצאין בכל ענייני שמחה כל אחד בראוי לו כמבואר ע”פ גמ’ ופוסקים כמו שהבאתי בתשובה הנ”ל ואפי’ בזמן הבית בזמן שלא היה אפשר לקיים מצוות שמחה בבשר שלמים היה שייך לקיים בעוד עניינים שאינם בשר כמבואר בפסחים עא ע”א.

ואולי יש ללמוד מזה דבשר עוף לא היה בזמנם חשוב כבשר בהמה, ולפי המבואר בגמ’ פסחים קט ע”א לגבי בגדים שהוא משתנה ממדינה למדינה לפי הראוי להן א”כ אולי גם עוף ישתנה.

או דיש לומר דבאמת עיקר דין שמחה דכסות נקיה או בגדי צבעונין (וכל מה שיוצאין בו כשאין בשר שלמים) יוצאין גם בבשר עוף, וה”ה היה שייך לצאת גם בבשר חולין ביום כזה וכ”ש בבשר שלמים שלא נזבחו עכשיו (דאל”כ נצטרך לומר שהגמ’ בסחים עא הנ”ל פליגא על הרמב”ם וזה הרי לא שייך לומר, וה”ק הגמ’ שם דהשתא שא”א זביחה בשעת שמחה יוצאים גם במיני שמחות אחרות), וזה שייך בזה”ז או ביום שא”א לקיים בו שמחה בבשר שלמים, וה”ה למי שדר בחו”ל ואינו עולה לא”י (עי’ תוס’ פסחים ג), אבל הנידון במשנה בחגיגה לענין אכילת בשר שלמים שזה מחוייב לאכול ביום שיש בשר שלמים.

ובאמת צ”ע למה יוכלו לקיים שמחה מחד גיסא בכסות נקיה ובבשר ויין ומאידך גיסא לא יוכלו לקיים בבשר עוף, וביותר דהרי האידנא אפשר לקיים שמחה גם בבשר חולין וכ”ש שאין מניעה לקיים בבשר של שלמים שלא נזבחו בשעת שמחה במשקל זה, וא”כ ע”כ דדין שמחה בקרבן הוא דין שמחה נפרד מכל שאר דיני שמחות שנזכרו בסוגיות ואפי’ מיין, דדין שמחה של קרבן ילפי’ בספרי מגז”ש כמ”ש התוס’ בפ”ק דחגיגה, וכל שאר דיני שמחות הם דינים להרבות שמחת יו”ט היכא דאפשר (כמ”ש המשנ”ב סי’ תקכט סקי”א ובשעה”צ שם) והשווה שם רמת החיוב לחיובא דשבת שהוא כפי יכלתו עי”ש, וממילא לכאורה צריך לצאת שעכ”פ במקום שבשר עוף הוא בשר חשוב ומשמח וטוב יוכל לצאת בו עיקר דין שמחה [מלבד המעלה הזו שיש בבשר בהמה אבל לפחות יהיה בדרגה של כסות נקייה].

(ולא נכנסתי בזה לצד של קצת מפרשים שצריך להקריב קרבן שלמי שמחה מלבד עולת ראיה ושלמי חגיגה, דגם אחרונים הללו מודים דמשנה זו מיירי ביום שכבר כלה זמן אכילת שלמי שמחה שלו שאז יצטרך בשר קדשים אחרים לצאת בהם יד”ח שמחה, ומאידך גיסא להסוברים שאין חיוב להקריב שלמי שמחה כשיש לו בשר אחר א”כ בלאו הכי הנידון כבר מתחילת המועד הוא באיזה בשר יוכל לקיים השמחה).

וכב’ תירוצים אלו יוכלו לסבור האחרונים שנחלקו לענין אם יוצאין באכילת בשר עוף ידי חובת שמחת יו”ט, דהסוברים שאין יוצאים בבשר עוף (כמו שהובאו לעיל) יוכלו לסבור כהתי’ הראשון, ואילו הסוברים שיוצאים בבשר עוף (והם יד אפרים בהגהות השו”ע יו”ד סי’ א, גליוני הש”ס ביצה י ע”ב, שבט הלוי ח”ג סי’ יח) יוכלו לסבור כהתי’ השני.

ובשו”ת חו”י סי’ קעח כ’ שאין יוצאין ידי חובת שמחה בבשר עוף אבל יש קצת שמחה גם באכילת בשר עוף.

ואולי סבר החו”י תירוץ שלישי בהנ”ל, דבאמת אנשים יוצאין ידי חובת שמחה גם האידנא רק בבשר ויין שנזכר בהם, ומה שנשים יוצאים ידי חובת שמחה בדברים אחרים הוא מחמת שאינם שמחים בבשר ויין, ואז יוצאין בכל דבר שמחה, אבל אנשים ששמחים בבשר ויין מחוייבים בבשר ויין, רק דממה שמצינו בנשים שמקיימין שמחה בדברים שאינם בשר ויין (כיון שא'נ'ו'סין בבשר ויין כיון שאין להם בזה שמחה כ”כ) א”כ חזי’ שיש שמחה קצת גם בעוד דברים שמשמחים.

אבל תי’ זה צ”ע דבפסחים עא ע”א אמרי’ דכשא”א להביא בשר שנזבח בשעת שמחה משמחן בכסות נקיה ויין ישן, וזה נאמר באנשים ולא בנשים, ולמה לא אמרי’ בבשר חולין ויין ישן, דהרי אמרי’ שיש שמחה גמורה בבשר חולין ורק שמחה קצת בכסות נקיה, וצ”ע.

ויתכן שסבר דבאמת אין שום שמחה מצד גדרי קיום פעולת השמחה הנזכרת בגמ’ אלא מצד עצם מצוות שמחת יו”ט שכולל כל דבר שיכול לשמחו.

ובשם הגריש”א (קיצור הלכות יו”ט סע”ה) הובא שיש להדר לאכול בשר בהמה, ואם אינו מתאפשר טוב לאכול גם בשר עוף, ויתכן שסובר לעיקר כהמקילים בזה, ולכתחילה מחמיר כהמחמירים, אי נמי שמא סובר כעין תי’ הנ”ל בדעת החו”י.

אי נמי שסובר כהתי’ הראשון הנ”ל שהוא מעיקרו דעת המחמירים רק שסובר דהאידנא שיש חשיבות לבשר עוף א”כ כמו שנתבאר גם להתי’ הראשון הנ”ל יש צד לומר שהוא חשוב שמחה, ולכן יתכן שהקל בבשר עוף כשאי אפשר.

אי נמי סובר ששמחה יש רק בבשר בהמה ורק כבוד יו”ט יקיים בבשר עוף (כעין דברי הגרנ”ק הנ”ל לענין בשר דג שהובאו לעיל דבריו בקיצור, ובהרחבה הבאתי בתשובה ד”ה האם יש חילוק בין מצוות אכילת בשר בשבת ליום טוב), ולכן כשאין לו בשר בהמה יאכל בשר עוף למטרה זו.

אבל יש לומר בפשיטות שסובר כהמקילין ורק יש ענין נוסף בבשר בהמה שנזכרה בו שמחה בזמן בהמ”ק בשלמים וכנ”ל.

מה שכתבתי בתחילת התשובה דגם לפי הצד שבזמן הגמ’ לא יצאו בבשר עוף יתכן שבמקום שהוא חשוב כבשר בהמה, זה כתבתי רק אליבא דהצדדים בחשבונות בסוגיות כמו שנתבאר, אבל לא שכל האחרונים שמחמירים בבשר עוף יודו בזה.