שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם אפשר לעשות סיום על ספר שנכתב לאחר חתימת הגמרא

מסברא היה נראה דמועיל לשמחת סיום כיון שסיים דבר שלם ויש בזה שמחה של מצוה, ועכ”פ כשהספר נכתב על ידי חכם מובהק או שידוע שכל הספר דברי אמת דהרי גם הגמ’ נכתבה על ידי חכמים, ומנא לן שנאמר בניד”ד גבול לחלק בין חכמי הגמ’ לחכמי הראשונים והאחרונים.

ואז יועיל גם לערב פסח ולימי בין המצרים [כשהוא סיום שיש בו שמחה כגון שמסיים חלק ברמב”ם או אחד מד’ חלקי שו”ע וכיו”ב וה”ה גם בפחות מזה והשיעור נמדד לפי האדם והשמחה ששייכת בעמל לימודו].

ומצינו שיש שמחת סיום בסיום מסכת [בשבת קיח ויו”ד סי’ רמו סכ”ו בהג”ה] וכן בסיום ספר מהמקרא [עי’ פנ”י ברכות יז ע”א] וכן בקריאת ה’ חומשי תורה [או”ז ח”ב הל’ סוכה סי’ שכ בשם המדרש וכן ברמ”א סי’ תרסט ס”א], ומשמע שלא הגבילו הדבר בסיום של מין ספר מסויים אלא כל שיגע בתלמודו ובא לידי השגה שלמה הוא בכלל זה.

וביש”ש ב”ק פ”ז סי’ מו הביא עוד ראיה לסעודת סיום בדאי’ בב”ב קכא ע”א שהיו שמחין בט”ו באב כשהיו מסיימין לכרות עצים למערכה, לפי שפסקו אותו היום להשלים מצוה גדולה היו שמחים ונחשב להם לי”ט, וא”כ השלמת הספר אין לך מצוה גדולה מזו, ובפרט היכא שדעתו להתחיל אחר כך ספר אחר, וכן כתב שם הר”ן שמהא שמעינן שמנהג ישראל הוא לשמוח ולעשות יום טוב בהשלמת המצוה עכ”ל היש”ש שם.

וכ”כ הרשב”ם שם ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה כזאת עכ”ל וציין לזה בבהגר”א ביו”ד שם על ענין הסעודה לסיום מסכת.

ומבואר מכ”ז דעיקר דין סיום נאמר אפי’ על השלמת מצוה וכ”ש על השלמת ספר עכ”פ כשיש בו יגיעה כמו בסיום מסכת גמ’ באדם בינוני (דמ”מ בעי’ שמחה בסיום, עי’ ארץ צבי ח”ב סי’ עד ועוד פוסקים).

וכן האג”מ או”ח ח”א סי’ קנז הוכיח מדברי המהרש”ל הנ”ל לענין חבורה שלמדו בעיון מקרא דיש להחשיבו סיום מדחזי’ שכל מצוה שמשלימה יש בה שמחה של מצוה ולאו דוקא סיום מסכת, ועי’ עוד שם ח”ב סי’ יב.

וכן בשו”ת פרחי כהונה או”ח סי’ יג שמלשון היש”ש שם והחו”י סי’ ע’ נזכר שעושים סיום על ספר ולאו דוקא מסכת וכ”ש ספר הזוהר וכו’ עכ”ד עי”ש, אבל עכ”פ חזינן מדבריו שגם הוא הבין שיש בזה שמחת סיום.

עכ”פ היוצא מכ”ז ששייך לעשות סיום גם על ספר עכ”פ בב’ תנאים, הא’ שיש בזה יגיעה ועמל ויש שמחה בהשלמתו, כגון חלק ברמב”ם או בשו”ע או בפחות מזה לפי הענין, [ובפוסקים בסי’ תקנא משמע דההיתר לסעוד הוא באופן שהיה סועד בסיום כיו”ב בשאר השנה], ב’ שהוא ספר שידוע שהוא אמת או שנכתב על ידי חכם ידוע.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 102

מק"ט התשובה הוא: 136091 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136091

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.
השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר