שאלה
מה שכתב השו”ע (יו”ד קפ”ב) דבאיסור לא ילבש היכא שנהגו האנשים אין מכים אותו, האם הכוונה לאנשים יהודים דווקא או שצריך שיהיה מלבוש גבר ואפי’ גויים ?
ובמקום שנהגו האנשים אם נשאר האיסור, למה לא מכין אותו?
תודה רבה.
***
תשובה
בע”ה מוצ”ש פר’ ויצא ע”ז, י’ כסלו
שלום וברכה
לשון השו”ע שם ס”א, כך הוא, המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות.
בד”א, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים.
אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו.
וכתב הרמ”א, הגה: ואפילו לכתחלה שרי (ר”ן פ”ב דע”ז).
רק החברים נמנעים בכל מקום ע”כ.
לפ”ז י”ל דהמחבר חושש לאוסרים לאסור מן הדין, אלא דאין מכין אותו מכיון שהוא סומך על הפוסקים המתירים.
והגרע”א שם כתב, גם האנשים.
בפרישה כתוב נראה דכל אנשים גוים דכיון דנהוג נהוג ולמדין ממנהג ההוא דעובדי כוכבים.
גם י”ל דעל ישראל קאמר דהיכא דנהיגי כולם אין מוחין בהם עכ”ל, והובא גם בדרכי תשובה שם.
וגם לפירושו נצטרך לבוא למה שכתבתי.
ור”ל שאין בזה מנהג גוים, דלזה מועיל מה שהנשים הישראליות עושות כן שלא יקרא מנהג גוים, וגם אינו מנהג נשים, דלזה מועיל מה שהגוים הגברים עושין אותו, ואזלינן בתרוייהו לקולא לומר שאינו מנהג גוים ואינו מנהג נשים, ומ”מ מכיון דאין סברא זו ברירא לגמרי להמחבר לכן כתב רק דאין מכיון מי שעושה כן, אבל לא דמותר לכתחילה אואילו הרמ”א מתיר לגמרי, דס”ל שסברא זו דסמכא היא.
וגם על פירושו הב’ יש לפרש דאין הכונה על כובע מסוים או בגד מסוים שדור אחד נהגו רק נשים ללובשו והדור אח”כ נהגו גברים ללובשו, אלא דוקא בדין המבואר בשו”ע, דהיינו להעביר שער של בית השחי, בזה חושש המחבר לאסור לחומרא, מכיון שבגמ’ נזכר שזהו מנהג נשים, ושמא אין לאנשים כח לעקור זה, מכיון שהוא מנהג התיפות ואינו שייך לאנשים [ע”פ מה שכתב האג”מ על שימוש במראה], ולכן מספקא ליה להמחבר קצת ומ”מ אין מכין ע”ז.
בכבוד רב
***
מק"ט התשובה הוא: 119060 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119060