לכבוד הרה”ג רבי עקיבא משה סילבר שליט”א
א.
שאלה: ב”דרך אמונה” פרק ב’ מתרומות הלכה ט’ ס”ק ע”ז הביא, דרק לוי עני יכול ליקח לקט, שכחה ופאה.
וצ”ב אם כן, מאי קמ”ל קרא “ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך” וכו’, כלומר – שזיכתה התורה ללוי ליקח מתנות עניים, הרי מה שלוקח מתנות עניים – לאו משום דלוי הוא, אלא משום דעני הוא, דהא לוי עשיר אינו יכול ליקח.
ב.
שאלה: צ”ב עניין של נתינת לקט, שכחה ופאה ללוי, הרי מה שלא קיבלו חלק בארץ – זהו כדי שיהיו פנויים לעבודת ה’, וללמד תורה לעמ”י, ואילו ללכת וללקט לקט, שכחה ופאה – זהו לכאורה בזיון וג”כ טירחה, ומה הועלנו בזה?
בברכה ובתודה גדולה
אהרן אריה כהן
***
תשובה
בע”ה ב’ כסלו תשע”ז
לכבוד הג”ר אהרן אריה כהן שליט”א
שלום וברכה
א.
לשון הר”מ, ואלו פטורין מן התרומה ומן המעשרות: הלקט והשכחה והפאה, וכתב הד”א הלקט והשכחה כו’.
שכל אלו הפקר לעניים וילפינן בספרי ובירושלמי דפטור מתרו”מ מדכתיב ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך בדבר שאין לו חלק ונחלה עמך הוא בא ונוטל מעש”ר שלו יצא לקט שכחה ופאה שיש לו חלק ונחלה עמך שאף ללויים עניים הם מופקרים כשאר עניי ישראל בזה אין חיוב מעש”ר עכ”ל.
על שאלתך יש לתרץ דמ”מ שמעינן ממילא שאין זה בכלל הדברים שאין לו חלק ונחלה עמך, וכיון שפטור מלתת ללוי עני לא יהיה חייב לתת לוי עשיר.
ובענין השאלה שהרי הפקר לעניים אינו הפקר לענין מעשר עי’ תוס’ ב”ק כ”ח א’ ועי’ מקדש דוד פאה סי’ ט”ו.
ב.
עכ”פ חוסך מהם זמן שלא יצטרכו לעבוד את האדמה לחרוש בזמן חרישה ולקצור בזמן קצירה, ומה שמוכרחים לבוא ולקחת זה כבר מן ההכרח, שהרי גם לאכול א”א שאחרים יבואו לאכול בשבילם.
***
מק"ט התשובה הוא: 119075 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119075