ביצה ל’ ע”ב בא”ד, היה יו”ט מכין לשבת והוי כעין נולד, לשון זו צ”ע, דלעיל בריש מכילתין [דף ב] מוכח דהכנה טעמא היא לחוד ונולד טעמא הוא לחוד עיין שם.
מק"ט התשובה הוא: 135566 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/135566
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- משחק ילדים שילד עושה כעין שרטוט באצבע על גב ילד שלפניו כעין אותיות בשבת בלא שעושה שום רושם והילד שלפניו צריך לנחש איזה מילה הוא שירטט האם מותר בשבת מותר כיון שאינו עושה שום רושם אותיות כלל (יעוי’ רמ”א סי’ שמ ס”ד בשם תה”ד סי’ סג ובמשנ”ב שם)....
- בשנה שאירע נס חנוכה האם היה אז גם הנס של נר מערבי שממנו היה מדליק ובו היה מסיים הנה מאחר שאם נר המערבי היה כבה היה בזה סימן קללה, עי’ ברפ”ד דיומא דף לט, א”כ לא מסתבר שהיה סימן קללה בימים אלו, שהרי כל ענין השמן היה הארת פנים מיוחדת, שהרי טומאה הותרה בציבור וכמו שהעירו המפרשים, א”כ לא מסתבר שהיה אז סימן קללה, ומידי דברי ראיתי בכמה ספרים (ומהם אגודת אזוב, אור […]...
- מכין ועונשין שלא מן התורה שאלה לכבוד מו”ר רב עקיבא שליט”א שלום וברכה אמר ראב”י שמעתי שב”ד מכין ועונשין כו׳ מעשה באחד שרכב על הסוס בשבת וסקלוהו ושוב מעשה באחד שבא על אשתו תחת התאנה והלקוהו. וכתב רש”י מכין מלקות ועונשין עונש של מיתה כו׳. לכאורה ק”ק מדוע הביא הגמרא המעשה שסקלוהו קודם המעשה שהלקוהו. וכי זו ואצ”ל זו קתני. […]...
- המגלח כל גופו האם מותר בתער או רק במספריים כעין תער לעיקר דין מגלח חלקים או איברים מן שאר הגוף יעוי’ בש”ך ובט”ז (ש”ך וט”ז יו”ד ריש סי’ קפב וט”ז יו”ד ס”ס קפא) שההיתר הוא רק במגלח במספריים כעין תער אבל לא במגלח בתער ממש, והוא ע”פ תי’ הגמ’ בנזיר (נח ע”ב) כי קאמר רב במספרים כעין תער. ולפי זה יש לדון מה הדין במגלח כל […]...
- היושב בכסא נוח שהוא כעין שכיבה וראשו ומעט מגבו בולט למעלה האם חשיב פרקדן או לא א) קיימא לן שאסור לקרוא ק”ש פרקדן אפי’ מוטה על צדו (סי’ סג ובמשנ”ב שם), וקיי”ל שפרקדן הוא בין פניו למעלה ובין פניו למטה. והנה פרקדן היא מילה בלשון לעז, ויש לדון מה ההגדרה של משמעות מילה זו (ועי’ להלן), ואם נימא דהגדרתה היא צורה של שכיבה, א”כ כשהראש ישר וכל שאר הגוף באופן של […]...
- חולין ג ע”א תוס’ ד”ה כגון ועשאה כעין כלי חולין ג ע”א, תוס’ ד”ה כגון, ועשאה כעין כלי, עיין לעיל מה שהבאתי דברי הרא”ש לגבי הל’ סוכה, וכתבתי להעיר בזה ע”פ דברי התוס’ כאן....
- ביצה ל”ה ע”א בתוס’ ד”ה שבת ובדין הוא דהו”מ וכו’ ביצה ל”ה ע”א בתוס’ ד”ה שבת, ובדין הוא דהו”מ וכו’, יל”ע מה הי’ קשה להו שהוצרכו לכ”ז, דאם קושייתם, מה הוצרכו לומר כאן לאפוקי מדהלל, הא מצי למימר לאפוקי מדר”א, י”ל משום דלהלן כבר קאמר תרומה לאפוקי מדר”א, והרי לעיל [בעמ’ זה] אמרי’ דלר”א כ”ש שבת, וכתבו שם התוס’ [ד”ה אלא] דלרבנן דתרומה לא קבעה […]...
- ביצה י”ב ע”ב בתוס’ דה”ה אם יבוא לביתו ביצה י”ב ע”ב בתוס’, דה”ה אם יבוא לביתו, לדעת הירושלמי גם מתנות שהורמו מהיום שמותר לשולחן לכהן הוא רק באופן זה שסועד אצלו (כפשטות הירושלמי דאין הכונה שהלמודין יכולין ליקח עמהן לבתיהן אלא שהלמודין יכולין לאכול אצל בעה”ב, וגם מסיפא דמילתא בירושלמי שאם אינו למוד אומרים שבא אצלו היום משום שהרים תרומה היום משמע דגם […]...
- ביצה י”ב ע”ב בתוס’ ד”ה אין דה”ה אם יבוא לביתו ביצה י”ב ע”ב בתוס’ ד”ה אין, דה”ה אם יבוא לביתו, והיינו דבירושלמי דמייתי [דמאי פ”ד ה”ג] משמע דכל דבר שאסור לשלח ממינו, הוא גם באופן שהכהן בא לאכול בביתו ממש דגם בזה אסור ליתן לו מזה. וקשה לי דאע”ג דמצד עצמו א”כ לומר לו שיכול לבוא לאכול, מ”מ תיפוק ליה דיש להתיר מדין טפילה, דבסוגיין […]...