לעיקר דין מגלח חלקים או איברים מן שאר הגוף יעוי’ בש”ך ובט”ז (ש”ך וט”ז יו”ד ריש סי’ קפב וט”ז יו”ד ס”ס קפא) שההיתר הוא רק במגלח במספריים כעין תער אבל לא במגלח בתער ממש, והוא ע”פ תי’ הגמ’ בנזיר (נח ע”ב) כי קאמר רב במספרים כעין תער.
ולפי זה יש לדון מה הדין במגלח כל הגוף ממש האם בזה כבר מותר כעין תער או לא, דיש מקום לומר שכאן הרי ניכר שמגלח לרפואה כיון שמגלח כל הגוף, וכמו שהדבר מתיר לו לגלח גם בית השחי ובית הערו’ כמבואר בשו”ע סי’ קפב ס”ב ובנו”כ שם.
ובאמת ממה שהשוו וחישבו התוס’ (בדבריהם ביבמות מח סוע”א ששם הוא מקור דברי השו”ע) דין זה לתגלחת מצורע משמע שם להדיא מדבריהם שהנידון גם על מגלח בתער כל גופו דיש להתיר כיון שעושה כן ודאי לרפואה יעוי”ש עד סוף דבריהם.
ובב”י בסי’ קפב באמת למד בדברים שההיתר הוא גם בתער אבל הביא שבסמ”ג הזכיר ההיתר לזה רק במספריים כעין תער, אבל כתב דנראה לו שהסמ”ג יתיר גם בתער כהתוס’, והכנה”ג תמה עליו ונקט שיש בזה פלוגתא בין התוס’ להסמ”ג, ויש לציין דבזמנינו במקומות שדרך בני אדם גם האנשים לספר בתער הוא קל יותר, בפרט שהתוס’ ודאי מקילין בזה והסמ”ג אין מוסכם מה שסובר.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 27
מק"ט התשובה הוא: 8446 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8446