אשה שמת אח של אם בעלה האם צריכה לנהוג אבילות כל שהיא

עוד תוכן קשור:

1. מי שמת לו מת לפני פורים האם נוהג אבילות בפורים והאם פורים נספר לשבעת ימי האבילות נוהג רק דברים שבצינעה ופורים עולה לו למנין שבעה. מקורות: שו”ע יו”ד סי’ תא ס”ז, ועי”ש לענין חיוב משלוח מנות, ועי’ גם בשו”ע ומשנ”ב או”ח הל’ פורים לענין שאר פרטי הדינים כגון ישיבה בבהכנ”ס ואם יכולין לשלוח לאבל משלוח מנות....
2. האם אוטיסט נאמן בעדות עגונה להעיד שמת בעלה שוטה אינו נאמן אפילו בעדות אשה. מקורות: עי’ באבן העזר סי’ יז סי”ג ששוטה אינו נאמן אפי’ בעדות אשה. ואמנם לא כל אחד שמוגדר מבחינה רפואית כלוקה בתסמינים של אוטיזם הוא נחשב שוטה, אבל אותם אלו הרגילים להתכנות בסתמא אוטיסיטים שאינם מכלל יישובו של עולם הם בד”כ שוטים בוודאות. ויעוי’ בשו”ע בחו”מ לגבי הל’ עדות […]...
3. זוג שלא זכו לנהוג דיני טהרה ועכשיו בזקנותם זכו להכנס תחת כנפי השכינה האם צריכה המתנת חמשה ימים מסתבר שצריכה דהרי מצד המנהג חשבי’ כל יום שלא פרשו כדין כמו שהיה אז מעשה ממש כמו שנתבאר בארוכה בתשובה הסמוכה (בתשובה בענין המתנת חמשה ימים במקרה ששמרו רק המעשה ולא מהרחקות), ומכיון שחשבי’ על כל זמן זה כמו שהיה מעשה, נמצא דמעולם לא פרשו חמשה ימים, דהרי אם היה מעשה יש לחשוש לפולטת עד […]...
4. האם אשה מחוייבת בכל מנהגי בעלה כך הוא המנהג הרווח, וכך ראוי לנהוג, ומ”מ יתכן שהיה מקום לומר שאם רוצה להמשיך בכל מנהגי אבותיה ולהשתייך לקהילת אבותיה אינה עוברת איסור בזה מעיקר הדין, אלא אם כן קיבלה ונוהגת את מנהגי בעלה אז מן הדין אינה יכולה לנהוג כמנהגי בית אבותיה, ובאג”מ משמע שבכל גוני אינה יכולה לשוב למנהג אבותיה וכן יתכן […]...
5. אשה שמספרת לשון הרע על בעלה הראשון מחמת כעסה כדי להרגיע את עצמה האם השומעה עובר איסור והאם מותר לה לספר הדברים גם בתפוצה **** בח”ח (כלל י’ סי”ד הפרט הה’ בהג”ה) הובא היתר זה של להסיר דאגתו דאפשר דשרי (ועי’ חוט שני שמירת הלשון עמ’ שמה) , ולכן גם השומעה אינו עובר איסור אלא שאסור לו לקבל הדברים וכמבואר גם בספר חסידים שיובא לשונו לקמן בסמוך, ומ”מ ציין שם הח”ח שצריך להזהר שלא יחסרו גם שאר הפרטים המובאים […]...
6. על מי אומרים הרחמן הוא יברך את בעלת הבית הזה הרי מה שקנתה אשה קנתה בעלה הנה האשה יש לה חלק בבית בנכסי מלוג או נכסי צאן ברזל, רק דמבואר בפוסקים שעיקר ברכת האורח הוא על בעל הסעודה ובעל הסעודה הוא האיש, ומסתמא גם ברכה זו, ובאמת מנהג בני ספרד לומר את בעל הבית בלבד, ורק אם בעלת הבית היא אלמנה אומרים בעלת הבית בלבד, ויתכן שגם בני אשכנז היה עיקר […]...
7. אשה שעברה הפלה והתחייבה להמתין י”ד ימי טומאת נקיבה וספירת ז’ נקיים (היינו בתוך הי”ד או לאחריהם), ולאחר כמה ימים יצאה עוד חתיכת שיליא האם צריכה לחשוש שיצא חתיכת ולד ולמנות י”ד יום מהפעם האחרונה או שמונה רק מההפלה עצמה הדין מבואר ביו”ד קצד ד ששיליא בפני עצמה מחייבת י”ד ימי טומאה ושיליא לאחר ולד תוך כ”ג יום אינו מחייב בעוד י”ד ימי טומאה, אבל כ”ז בולד חי, אבל לאחר נפל השיליא מחייבת בעוד י”ד ימי טומאה משום ספק נקבה. 
...
8. אשה שעברו עליה מזמן הלידה שבעה חודשים וגם מניקה מעט מאוד האם צריכה לצום בעשרה בטבת אם לא עברו עליה כ”ד חודש ויש מזון ניכר ממנה לתינוק או שהחלב עלול להפסק יכולה להקל, ואם מרגישה חולשה אינה צריכה לצום כלל. מקורות: יש להקדים בזה דמעיקר הדין מינקת פטורה מתענית, משום שאינה חייבת להתענות ולא היתה בכלל התקנה להתענות, רק שנהגו להתענות (ראה רמ”א סי’ תקנ ס”א ומשנ”ב סק”ב בשם הפוסקים), אבל […]...
9. אשה שחופפת בערב שבת לטבילתה בליל יום טוב שחל להיות במוצאי שבת האם החפיפה צריכה להיות בסוף היום דוקא בשו”ע יו”ד סי’ קצט ס”ו איתא דבאופן כזה תחפוף מבעוד יום. והנה בסתם טבילה בחול דינא דהוא דחיישי’ גם לדעת רש”י (נדה סח ע”א ד”ה ותמה) שהחפיפה היא ביום וגם לדעת השאילתות (פ’ אחרי שאילתא צו) שהחפיפה היא בלילה סמוך לטבילה, וע”כ ההכרעה כדלעיל סעי’ ג’ דהמנהג הכשר להתחיל בסוף היום וגם בלילה, וכמבואר הטעם […]...