להמשיך להשתמש בו בדרך קבע אסור מכיון שאינו שלך, ומבואר בפוסקים שאסור להשתמש אפי' לצורך מצוה בספרים של אחרים בדרך קבע, וכמו כן אם ימשיך להשתמש בחפץ יש בזה חשש של מחילה וויתור על הטעות של המקח טעות, אבל להשתמש באקראי באופן שאין כוונתו למחול בזה, יתכן שמותר, כדין שימוש בספר של אחר לצורך מצוה באקראי שהכריעו הפוסקים שמותר, ובזה יש מקום לומר שאינו ויתור על המקח טעות, מכיון שגם אם לא היה של הקונה כלל היה מותר לו להשתמש בו.
ואמנם בספרים העומדים למכירה ודאי יש שמקפידים עליהם שלא ישתמשו בהם, אבל ספר פגום שעומד לגניזה, וכבר השתמשו בו בלאו הכי עד עכשיו, לא מסתבר שמקפידים עליו אם משתמש בו באקראי ובזהירות.
מקורות: לענין שימוש בספרים, עי' רמ"א או"ח יד ומג"א ומשנ"ב שאסר אפי' באקראי, וראה ב"מ כט ע"ב, ובדעת נוטה כ' הגרח"ק דהאידנא מותר באקראי, וכך המנהג הרווח, וכמ"ש בעה"ש באו"ח שם (אף שמעיקר הדין לא סבירא ליה) ובליקוטי מהרי"ח שכך המנהג כיום, ויתכן שכהיום הספרים עמידים יותר בפני שימוש אקראי, ויש שכתבו דגם מחמת שהספרים זולים היום פחות מקפידים עליהם, (ויעוי' בבהגר"א סי' קסג ס"ק קה, ועה"ש חו"מ יז לענין ספרים שבבהכנ"ס, אלא שלענייננו אינו שייך).
לענין מי שמשתמש אחר שראה המום במקח שהוא מבטל את טענת המקח טעות, ראה חו"מ רלב, ג.
מק"ט התשובה הוא: 2503 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2503
