מחלוקת, והדעה הרווחת שיצא.
מקורות: בב”ח כ’ שלא יצא, אולם מהפמ”ח ריש רפח שאם טעם קודם מוסף יצא מידי איסור תענית מוכח דאין איסור נפרד מצד איחור הסעודה והמ”ב העתיק דברי הפמ”ג להלכה וגם כלל דברי כמה נו”כ שם שהאיסור מצד איסור תענית בלבד ולא הזכירו כלל ענין שעה שישית, ובפשיטות כולם סוברים כמו שכתבתי בדעת הפמ”ג, ועכ”פ בדיעבד ודאי יש לסמוך על זה.
מק"ט התשובה הוא: 1989 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1989
פוסטים קשורים לנושא:
מי שבדיעבד הפסיד זמן תפילה ועומד לפני חצות וגם אם ידלג לא יספיק להתפלל לפני חצות בדיעבד האם יכול לפחות להתחיל שמונ"ע לפני חצות או לא
מי שעומד בפלג המנחה ורוצה להספיק לישון לפני סעודת שבת ויש לו מי שיעיר אותו, האם עדיף שישן כעת ויקום בצאת הכוכבים להתפלל מעריב וק”ש בזמנה או שעדיף שיתפלל מעריב של ליל שבת בפלג המנחה ויישן לאחר מכן
מי שהסיר בשבת מעל גבי הכירה בטעות סיר שלא התכוון להסיר אותו (שהסיר בלילה תבשיל סעודת היום במקום התבשיל של סעודת הלילה) והניח אותו ע”ג השיש ולכשהבין את הטעות רוצה להחזיר האם מותר
האם מותר לישון בערב שבת לאחר שקיבל עליו שבת והתפלל ערבית אך לא קרא הק”ש בזמן שמחוייב לקרוא לאחר צאת הכוכבים
בפורים שחל בערב שבת האם יש ענין להקדים סעודת שבת לפלג המנחה כדי לצאת ב’ הסעודות יחד
מי שקיבל שבת לאחר פלג המנחה ורוצה לקדש רק לאחר צאת הכוכבים האם מותר לו לישון בינתיים
סעודת מזונות בראש חודש שהסתיימה לאחר צאה"כ האם יזכירו ראש חודש בעל המחיה או לא
האם אפשר לאחר את סעודת הבר מצוה בכמה ימים כשיש צורך
אכל פת גמורה פחות מכשיעור והשלים עליה פת הבאה בכסנין אם מברך המוציא ואם יוצא ידי חובת סעודת שבת