כל שעה שקם בלילה לאחר שינת קבע מברך ברכות התורה.
מקורות: מ"ב מז ס"ק כח כט.
מק"ט התשובה הוא: 3644 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/3644
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי' בסי' קמו ס"א בבה"ל ד"ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר"ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו"ע והמשנ"ב לעיל מינה [סוף סי' קלט ס"ו ד"ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...
- האם מותר לברך ברכות הראיה בתוך ארבע אמות של מת או בית הקברות באופן שלא יוכל לברך אחר כך מסתבר שאינו יכול לברך באופן האסור (דהיינו בכל אופן שע"פ הלכה אסור לקרוא תוך ד"א של מת או קבר או בית הקברות) דהרי מה יש לטעון שיברך כדי שלא יפסיד הברכה, כגון בברכה על הברקים וכדומה, אין לטעון כן, הרי אפי' אם קרא ק"ש דעת השו"ע שחוזר וקורא (כמבואר באו"ח ס"ס עב ועי"ש בנו"כ שאינו […]...
- מי שהלך לישון ביום והתעורר כשעה לאחר שהתחיל הלילה מה דינו לענין ברכות התורה, נטילת ידים וברכת על נטילת ידים ברכת התורה מברך משום ששינת קבע בלילה היא בודאי מחייבת גם אם קם באמצע הלילה (משנ"ב הל' ברכה"ת). נטילת ידים בודאי צריך שכן אף הישן ביום כשיעור שינת קבע צריך ליטול ידיו בלא ברכה כמבואר בשו"ע סי' ד. ברכת על נטילת ידים אינו מברך עכשיו מכיון שעיקרו נתקן על תפילת שחרית להרא"ש, (ואפילו להרשב"א בברכות […]...
- האם הישן ביום שינת קבע על מיטתו צריך לברך ברכת התורה ומה הגדר של שינת קבע בזה יש בזה מחלוקת והמנהג שלא לברך והמברך לא הפסיד שכך דעת הרבה פוסקים (ראה או"ח מז יא ומשנ"ב שם), וכך אני משתדל לברך ג"כ. לגבי הגדרת שינת קבע יש שהורו שהוא חצי שעה (עי' הליכות שלמה פ"ו ס"א, וע"ע לוח ארץ ישראל הושענא רבה בשם האדר"ת). ומ"מ מי שנאנס בשינה אפי' שעה אינה שינת קבע […]...
- כשחל פורים ביום הששי, מה יקדים לקנות בבוקר, האם צרכי פורים שזה צריך כבר ליום הששי, או צרכי שבת, משום תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם בע"ה אדר תשפ"א לכבוד הגאון המפורסם כמוהר"ר גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים שלו' וברכה ורב טוב מאחר והשאלה מתרחבת לכמה אנפין אשתדל לילך בזה בקצרה ולבאר עיקרי היסודות השייכים לנידון זה. א. יתבאר דבגדי יו"ט עדיפי משל שבת הנה מבואר ברמ"א בהל' יו"ט [סי' תקכט ס"א] […]...
- עד איזה זמן אפשר עדיין לומר ברכות השחר הכרעת המ"ב ס"ס נב סק"י שלכתחילה ראוי לאמרן עד ד' שעות ובדיעבד גם אחר כך עד חצות ומי שנוהג לאמרן גם אחר חצות אין מוחין בידו. (וקודם לכן הביא גם דעת הגר"א שאפשר לברך ברכות השחר גם בלילה אם לא בירך ביום, ואולם צל"ע אם מה דפסקי' שמברך על מנהגו של עולם גם אם לא […]...
- האם אפשר לברך המפיל על שינת ארעי נראה דאין לברך על שינת ארעי דהתקנה היתה על שינת קבע כלשון הברכה שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלום וכו' והאר עיני פן אישן המות, ומכיון שהוא ברכה על המיטה כולל בזה עוד דברים ששייכים למיטה כמו ותהא מיטתי שלמה לפניך דהיינו שלא ימצא פסול ביוצאי חלציו (ויש צד בפוסקים מחמת זה שתה"מ אינו הפסק משום שהוא […]...
- כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש טוב לסיים את הסעודה לפני חשיכה ויותר טוב גם לברך לפני חשיכה. אם אינו יכול לברך לפני חשיכה כגון שצריך להמתין לזימון, לפחות יסיים את הסעודה לפני חשיכה ויזכיר בבהמ"ז של שבת בלבד. מקורות: הנה זה ברור שטוב יותר לסיים ולברך לפני מוצ"ש, שכן במקרה שיסיים ויברך רק במוצ"ש ייכנס בזה לכמה מחלוקות, דראשית כל […]...
- הבן שלי הקטן מברך בבוקר על ציצית שהוא ישן לבוש בה בלילה האם אני מחוייב למחות בו לא מחוייב למחות בו אבל יש לדאוג לכך שהוא יהיה מודע לשיטות בנושא ולהכרעת הפוסקים. מקורות: הנה דעת המחבר בסי' ח סט"ז שבאופן כזה צריך לברך, ואמנם הכרעת המשנ"ב בזה שלא לברך כיון שי"א (בסי' יח) שלילה הוא זמן ציצית ולא היה ספק בברכה, מ"מ כ' האחרונים דאין דין מחאה כשיש לו פוסק לסמוך עליו […]...
- האם אפשר להשלים מאה ברכות בדברי שבח בפוסקים הובאו דברי מהרי"ל בטעם מה שאין אומרים אין כאלהינו ביו"כ משום שאין כאלהינו נועד להשלים מאה ברכות בשבת וביו"כ בלאו הכי אומרים הרבה תשבחות, ומשמע שיוצאים בזה, אולם המשנ"ב עצמו במקו"א לכאורה סתר דבריו, עי"ש סי' מו סקי"ד שמכל דבריו שם מוכח שמה שאינו ברכה גמורה אינו נפטר בכך, וגם בגמ' דאמרי' משלים בפירי […]...