אין צריך לומר.
מקורות: הנה ענין אמירת ההרחמן קודם יהיו לרצון הוא לקיים בזה הזכרת חנוכה בתפילה, וכן בהשלמת עננו קודם יהיו לרצון הענין הוא להזכיר התענית בתפילה, ויעוי' בשו"ע בהל' תענית דשם כ' לאומרו רק אם לא עקר רגליו, והיינו משום שאח"כ כבר אינו מזכיר בתפילה ומזה יש ללמוד גם לענייננו.
מק"ט התשובה הוא: 4315 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4315
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- למה מודים בעל הניסים על המלחמות, האם לא היה עדיף לנו להימלט ולחמוק מהמלחמה הנוסח הוא ועל המלחמות שעשית לאבותינו, והיינו שאנחנו מודים להקב"ה שנהג באויבנו במידת ה' איש מלחמה (שמות טו) ולחם את מלחמותינו, כענין שנאמר ועמנו ה' אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמותינו (דברי הימים ב' לב, ח) , וכן כי ה' נלחם להם במצרים (מלכים ב' ו, טז). ומידת המלחמה היא נקם באויבים כראוי להם בלא רחמים, כענין […]...
- על מי אומרים הרחמן הוא יברך את בעלת הבית הזה הרי מה שקנתה אשה קנתה בעלה הנה האשה יש לה חלק בבית בנכסי מלוג או נכסי צאן ברזל, רק דמבואר בפוסקים שעיקר ברכת האורח הוא על בעל הסעודה ובעל הסעודה הוא האיש, ומסתמא גם ברכה זו, ובאמת מנהג בני ספרד לומר את בעל הבית בלבד, ורק אם בעלת הבית היא אלמנה אומרים בעלת הבית בלבד, ויתכן שגם בני אשכנז היה עיקר […]...
- מי ששכח ולא בירך לפני שהדליק את הנר הראשון של יום השני של חנוכה, האם יכול לברך לפני שמדליק את הנר השני אם עדיין לא כבה הנר הראשון יכול לברך, מכיון שיש אומרים שבדיעבד אפשר לברך גם לאחר עשיית המצוה, וכן מחמת צירוף עוד טעמים. מקורות: שו"ת רע"א ח"ב יג, הובא במשנ"ב תרעו ד ושעה"צ שם....
- כשמכוון רגליו זו לזו בתפילת שמונ"ע, האם מספיק שיחבר רק את עקביו ושאר איזור הרגלים באזור האצבעות אינם מחוברים, או שצריך לחבר כל אזורי הרגל פשטות רהיטת הפוסקים שצריך לחבר כל הרגלים שיהיו כאחד, ומ"מ נראה שיש שלא נהגו להקפיד בזה, ויש לזה סמך ברבינו מנוח בשם הירושלמי....
- אדם ששכח בפשיעה מוקצה על הכלי האם נעשה בסיס או לא בדינים אחרים כמו עירוב תבשילין ועוד מצינו שחילקו בין שכחת אונס לשכחת פשיעה אבל כאן לא מצינו שחילקו בזה, והטעם נראה דבעי' שיהיה כעין ייחוד בכלי שישמש למוקצה, וכל שלא היה בכונה אין כאן ייחוד הדבר למוקצה, ואפי' היה לו לזכור ופשע במה ששכח....
- האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב"ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב"ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
- בגמרא נדה ל ע"ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר, האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם, וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא יעוי' בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ' שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י"ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ' לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...
- אדם שבזמן הרחקות נרדם והתגלה ומתבזה האם מותר לנו"ב לכסותו הדבר מעיקרו אסור להיעשות אך במקום צורך גדול ואין ברירה אחרת יש להקל בשינוי מפני כבוד הבריות, אבל לא באופן של הצעה אלא של כיסוי מקומי בלבד. מקורות: הנה דין זה של איסור הושטה גופא אינו מוסכם בראשונים שהוא אסור מן הדין דלהרמב"ם שרי ועי' באור זרוע, וכ"ש אם הנידון כאן באופן של זריקה שלדעת […]...
- מצא שטר כסף בתא סטנדר בכולל והיושב שם אומר שלא הוא הניח את זה שם מה יעשה הלכה פסוקה בשו"ע שכל דרך הינוח לא יטול ואם נטל לא יחזיר בלא סימן ואם אין סימן זכה בו, אולם כאן יש סימן מקום מכיון שידוע בתא של איזה סטנדר הונח, ובאופן שניכר היכן הונח זהו סימן כמבואר בשו"ע. וחכ"א טען שמכיון שהיושב שם טוען שאינו ממנו א"כ מסתמא מישהו הגביהו מע"ג קרקע ודינו […]...
- האם יכול לענות קדושה דסדרא או קדושת יוצר כשהוא עומד באמצע מקום בתפילה אין להפסיק. מקורות: לדידן דקדושת יוצר [או"ח נט ג] וקדושה דסדרא [שם קלב א] נאמרות אפי' ביחיד א"כ אין בזה דין דבר שבקדושה [ויעוי' במשנ"ב סו, יט], וממילא אין מפסיקין לזה, ועי' רש"י סוטה מט ע"א דמשמע שעיקר דין קדושה דסדרא הוא מצד תלמוד תורה לעמי הארץ, ויעוי' גם בשו"ת מנח"י [ח"ט ח ב] שאפי' […]...