נראה שמותר.
מקורות: לכאורה יש להתיר מג' טעמים, הטעם הראשון כיון שהכל הוא מין פרי ואינו מחבר ב' דברים אלא מחזיר את צורת הפרי לצורה נוזלית, וכעין מש"כ החזו"א או"ח סי' נח ס"ק ח ט עי"ש ובחוט שני ח"א פי"ג סק"ב.
ואף שהגרשז"א נקט היתר זה רק על ריסוק פרי, מ"מ מבואר בחזו"א שם שמותר ללוש פירות במיץ של עצמם, וכן מבואר בחוט שני שם ובאג"מ או"ח ח"ד סי' עד טוחן אות ב' שמיץ פירות הוא כחלק מן הפרי ואין בו לישה עם מיץ הפרי עצמו.
ואולם יש הרבה אריכות באחרונים לענין היתר זה, יעוי' במשנ"ב סי' שכא סקנ"ח שהביא כמה דעות לענין חרדל, ובשם הפמ"ג משמע שם שאוסר באופן הנ"ל, וכן למדו בתהלה לדוד שם סקכ"א והגרשז"א בשש"כ מהדו"ח פ"ח סקי"ב, ועי' מה שכתב על זה בתהלה לדוד שם סקכ"ט, ועי' בשביתת השבת הקדמה למלאכת לש אות ח מה שכתב לדחות הראיה, עכ"פ מבואר שההיתר אינו מוסכם אבל בצירוף ההיתרים דלהלן יהיה מותר לכו"ע, דגם האוסרים לא מיירו אלא באופן שמייצר לישה כמשמעה.
הטעם השני מכיון שהיה מגובל מבעוד יום הורו הפוסקים דברים דומים לזה שאין איסור לערבם שוב בשבת, ראה בחוט שני פי"ג סוף סקי"ד לגבי תרופה, ובחידושי בתרא סי' שכא בבה"ל ד"ה יכול לגבי חמאת בוטנים וכעין זה בשש"כ פ"ח הערה כד בשם הגרשז"א, ואע"פ שכאן היה נילוש מבעוד יום בידי שמים, מ"מ מה לי אם היה נילוש בידי אדם או בידי שמים, ואדרבה יש יותר סברא לומר שאם היה נילוש בידי שמים הוא יותר חשיב כמחובר ואע"פ שכל קמח היה מחובר קודם לכן מ"מ צורת החיבור היתה חיבור גמור ולא כחיבור הלישה משא"כ פירורים של מיץ ענבים החיבור עד כה היה אותו החיבור שיתהווה לאחר הניעור של בקבוק שעושה עכשיו, ומאידך גיסא עי' סוכה יג דאגד בידי שמים לא חשיב אגד, וא"כ גם לענייננו יש מקום לומר דהגדרת לישה הוא הדבקת דברים נפרדים ומה שלא נפרד עד עכשיו לא חשיב שהיה נילוש, ויל"ע בזה.
והטעם השלישי להתיר בזה משום שלא נוצר כאן בסופו של דבר שום לישה, לא בלילה עבה ולא בלילה רכה, עי' במשנ"ב סי' שכא סקנ"ד ובחזו"א או"ח סי' נח סק"ט, וכתב שם שדבר הנימס במים אין בו לישה אפי' מדרבנן, וכ"כ אול"צ ח"ב פל"ג אות ח וראה גם שלמי יהודה פ"ט הערה יא בשם הגריש"א.
ואע"פ שיש מקום לדון ולומר שהיתר החזו"א הוא באופן שהדבר לא קיים לאחר הלישה, מ"מ מסתבר שכל שנראה לעינים שאינן קיים חשיב כנימס, וכמו שהזכיר באול"צ שם מטרנה וכמנהג הרווח במטרנה, דזיל בתר טעמא שיש שיעור ללישת בלילה רכה כמ"ש החזו"א שם, וכל היכא שאין כאן שיעור זה הרי הוא מותר אפי' מדרבנן.
ולענין אם צריך שינוי בניעור או לא (אע"פ שניעור הכלי הוא שינוי כמ"ש המשנ"ב סי' קכא ס"ק סג בשם הא"ר שם ס"ק כב, מכל מקום הני מילי בדבר שניעור הכלי הוא שינוי מדרך הרגילות ולא כאן), יעוי' בחזו"א שם סק"ט שבדברים לחים מבושלים אין צריך ניעור עי"ש ולפ"ז ה"ה בדבר שאינו עיסה כלל, לפמ"ש שם החזו"א שאינו בדין לישה כלל.
מק"ט התשובה הוא: 5696 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/5696
