דין מי רגלים של קטן הוא כדין צואתו שכל שאינו אוכל כזית פת (וההגדרה בזה לפי כל אחד מן הפוסקים לשיטתו), אין צריך להרחיק ממימי רגליו.
ומ"מ יש צד בשער הציון [פא ה] באופן מסויים שנחלקו הפוסקים בהגדרתו (דהיינו בקטן שיכול לאכול כזית אך מעולם לא אכל) שיתכן שיש להקל כהמקילים בזה.
ויש מי שכתב שבני ספרד יצטרכו להחמיר גם בזה [יעוי' במשנ"ב מהדורת אליבא דהלכתא מה שכתבו בזה], אך על דבריו יש להעיר דהרי יתכן לפרש דברי השו"ע רק לענין קטן סתמא שבקטן סתמא אזלי' בתר קטנים אחרים בגילו, אך לענין קטן שידוע שלא אכל לא מיירי בזה השו"ע להדיא, ויעוי' בלשון המשנ"ב שם סק"ב.
ולענין שאלתך מהו הגדרת קטן שאינו אוכל כזית פת יבואר בתשובה נפרדת.
מק"ט התשובה הוא: 4853 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4853
פוסטים קשורים לנושא:
מאיזה גיל צריך להרחיק מצואת קטן בתפילה וברכות
הנוהגים בזמן תפילה שמקפידים שרק תחילת התפילה תהיה בזמן תפילה האם מועיל לזה אף אם רק תחילת הברכות ק"ש יהיו בזמן תפילה
מי שאין יכול להתפלל בזמן תפילה האם עדיפה תפילה קודם נץ החמה או לאחר זמן תפילה
לדעת המשנ"ב שיש לסיים כל התפילה בזמן תפילה מה הדין מי שהספיק רק חלק בזמן תפילה האם אותו חלק עכ"פ נחשב שהתפלל אותו בזמן תפילה או לא
האם מותר להתפלל כנגד טיטול של תינוק שהרטיב ונודף ריח בסמוך אליו אך אין מגיע ריח רע עד למתפלל
מי שהפסיד זמן תפילה ועומד בסוף הזמן של בדיעבד ולא יספיק גם בדילוג פסוד"ז האם יש עוד מה שיכול לדלג כדי להספיק לפחות זמן תפילה של בדיעבד
מי שאמר תפילות וברכות ומצא צואה בין בגדו לבשרו האם צריך לחזור
מה דין גוי משומד והאם דינו שונה מישראל משומד לענין מורידין ואין מעלין ומה הדין לענין ממונם
מה הגדרת גר קטן שהטבילוהו על דעת בית והגדיל ומחה מיד האם דינו כגוי למפרע לכל דבר ומה דין מגע יין שבינתיים