דין מי רגלים של קטן הוא כדין צואתו שכל שאינו אוכל כזית פת (וההגדרה בזה לפי כל אחד מן הפוסקים לשיטתו), אין צריך להרחיק ממימי רגליו.
ומ"מ יש צד בשער הציון [פא ה] באופן מסויים שנחלקו הפוסקים בהגדרתו (דהיינו בקטן שיכול לאכול כזית אך מעולם לא אכל) שיתכן שיש להקל כהמקילים בזה.
ויש מי שכתב שבני ספרד יצטרכו להחמיר גם בזה [יעוי' במשנ"ב מהדורת אליבא דהלכתא מה שכתבו בזה], אך על דבריו יש להעיר דהרי יתכן לפרש דברי השו"ע רק לענין קטן סתמא שבקטן סתמא אזלי' בתר קטנים אחרים בגילו, אך לענין קטן שידוע שלא אכל לא מיירי בזה השו"ע להדיא, ויעוי' בלשון המשנ"ב שם סק"ב.
ולענין שאלתך מהו הגדרת קטן שאינו אוכל כזית פת יבואר בתשובה נפרדת.
מק"ט התשובה הוא: 4853 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4853
