על מה יש לשוב בתשובה אחר הפרעות של שמחת תורה תשפ"ד

עוד תוכן קשור:

1. כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מחזקת ממון, ומ"מ מצאנו בכמה מקומות יוצא מן הכלל, כגון בהוצאת ממון ע"פ דעת רוב הדיינים, וכן באבידת אדם שנמצא אסופי בעיר שרובה ישראל וכן י"א שספק ספקא מועיל להוציא ממון אע"פ שיש אומרים שהוא מטעם רוב, וכן יש סוברים שמנהג נגד חזקת ממון הוא מדין רוב. וכן בעוד […]...
2. האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב"ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב"ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
3. למה במאכלים אחרים וכן בתערובת יין ושכר לענין הברכה מהלכין אחר רוב ולענין יין מצינו שיש דעות ואופנים שבתערובת יין עם מים אין מהלכין אחר הרוב הנה אמנם שאלתך מתייחסת להוראת חלק מפוסקי זמנינו לענין תערובת מים במיץ ענבים שמעט מים מבטל כח היין, אבל השאלה היא גם למה בתערובת מים ביין החזק בפוסקים אזלי' בתר היין גם כשהוא מעיוט באופנים המבוארים בפוסקים, והנה זה אינו קשה כ"כ כיון שחשיבות יין נשאר גם כשהוא מיעוט, עי' בסי' רד ס"ה ונו"כ שם, […]...
4. איזה שיר של יום אומרים השנה בשמחת תורה שחל להיות בשבת מנהגנו ששיר של שבת דוחה שיר של יום של יום טוב נשלח באמצעות מערכת וירטואל-מייל (https://email36. com/he)...
5. איך צריך להתייחס לאלו שאינם מסכימים לשמוע דברי תורה מחוץ למסגרת הלימוד הנה היחס הנכון לדברי תורה הוא באהבתה תשגה תמיד כמ"ש בגמ' עירובין נג על ר"א בן פדת, וכן אמרו בכ"מ בגמ' וירושלמי על חכמים שהרהרו בשמועות ומחמת זה יצאו מחוץ לתחום, ואמנם יש מושג של טירדא לצורך פרנסה ואז אי' בגמ' לא תתחזו קמאי (עי' ברכות לה ע"ב), אבל זה מחמת ההכרח ורק לענין השהות […]...
6. האם יש איסור ברור להצביע לאדם שומר תורה ומצוות שמעשיו ידועים כאינם מתוקנים הנה אף שיש איסור להעמיד דיין שאינו הגון כמבואר בפ"ק דסנהדרין ובשו"ע הל' דיינים, מ"מ זה ברור שאין כאן דיני דיינות, ואף דין ז' טובי העיר יתכן שאין כאן מכיון שכל ההתנהלות כאן הם ע"פ חוקי ערכאות שמבחינת דיני התורה דינם ככנופיה ואין שום תוקף לדיניהם כלל, ולפני עיור גם אין כאן מכיון שאין ברור […]...
7. לומד אחד ששנה ופירש ואינו שומר תורה רח"ל ולא חדל מלכתוב הוראות ופסקי הלכה האם מותר להסתמך על פסקיו אי אפשר לסמוך על פסקיו שכן הוא פסול לעדות וכל הפסול להעיד פסול לדון, והפסולים לדון הם בד"כ גם לענין איסור והיתר כדמוכח בלשונות הפוסקים שם מענין לענין דמיירו גם בדיני איסור והיתר. ויש להוסיף דמשומד כזה שדינו כמשומד להכעיס אפי' לענין איסורין אין לו שום נאמנות, וכדמוכח בריש חולין ובשו"ע ורמ"א לגבי הל' שחיטה […]...
8. האם ראוי לבן תורה לאכול בערב פסח את החמץ בחדר מדרגות של הבנין המשותף אין ראוי. מקורות: מעיקר הדין אין זה נחשב אוכל בשוק משום ששוק הוא מקום שהרבים מצויים שם, אבל חדר מדרגות אינו מקום שהרבים מצויין שם, וגם מקום פרטי (גם אם הוא משותף בין השכנים) הוא פחות בושה לאכול שם גם אם אנשים רואים כמ"ש במשנה במעשרות, ואע"פ שאינו דומה לשם לדיני חצר (כמ"ש החזו"א שכהיום […]...
9. מי שקרא ק"ש ועדיין לא התפלל ורוצה קודם לעסוק בהפצת דברי תורה בכלים דיגיטליים ולהתפלל לפני סוף זמן תפילה האם יכול לעשות כן הנה יש דין שאסור לעשות חפציו קודם התפילה (או"ח פט ג) אבל צרכי מצוה מותר (משנ"ב סקל"ו), וגם אם נחשיב זאת כצרכי מצוה, מ"מ עיקר דברי המשנ"ב נאמרו לענין דברים שאין בהם שיהוי אבל דברים שיש בהם שיהוי, יש כלל שמצוה עוברת קודמת למצוה שאינה עוברת (עי' שו"ע שם סעיף ב' ועוד), ולכן ראוי להקדים […]...
10. האם מותר להעתיק ולפרסם עלונים של דברי תורה בלא לבקש רשותם הנה בעלונים המחולקים חינם, ומופצים כצורתם ומתכונתם, בד"כ לא נראה שיש לחשוש שבעלי העלונים הללו מקפידים שלא יפרסמו אחרים את דבריהם, זה פשוט לכאורה. וכמו"כ עלונים או קבצים הניתנים בתשלום ויש המפיצים אותם חינם, אותם המפיצים הם חינם עושים שלא כדין, ואצ"ל אם מפיצים אותם בתשלום, ויש נידון בפוסקים באופן שא' הדפיס ש"ס והשני הדפיס […]...