כשמכוון רגליו זו לזו בתפילת שמונ"ע, האם מספיק שיחבר רק את עקביו ושאר איזור הרגלים באזור האצבעות אינם מחוברים, או שצריך לחבר כל אזורי הרגל

עוד תוכן קשור:

1. האם ניתן לברך את ברכת כהנים עם נעלי גומי ובד לאדם מוגבל שקשה לו להוריד את נעליו ועם מגבלת יציבות בכפות הרגלים? בפוסקים כתבו להתיר בכמה תנאים, א' שמדובר בנעליים שאין בהם רצועות קשירה, עכ"פ באזור בסיס הרגל, תנאי ב' שמדובר בחיפוי בד שאין רגילות בהם ברחובות בלי נעל חיצונית, שכן נעלי חוץ אינם כבוד הציבור, תנאי ג' שיש צורך גדול לכך כגון חולי, וכמו במקרה שלך, וכן י"א שאפילו בנעליים גבוהים ללא רצועות למטה צריך שלא […]...
2. מי ששכח על הניסים בתפילה ופסע רגליו האם יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו' אין צריך לומר. מקורות: הנה ענין אמירת ההרחמן קודם יהיו לרצון הוא לקיים בזה הזכרת חנוכה בתפילה, וכן בהשלמת עננו קודם יהיו לרצון הענין הוא להזכיר התענית בתפילה, ויעוי' בשו"ע בהל' תענית דשם כ' לאומרו רק אם לא עקר רגליו, והיינו משום שאח"כ כבר אינו מזכיר בתפילה ומזה יש ללמוד גם לענייננו....
3. איך מועיל פיגול להסוברים דסגי במחשבה הרי דברים שבלב אינם דברים כתב הבית יוסף אורח חיים סימן תלא וז"ל, ובפרק כל שעה (לא:) גבי חמץ שנפלה עליו מפולת אהא דאמר רב חסדא וצריך שיבטל בלבו כתב הר"ן (ט: ד"ה א"ר חסדא) איכא מאן דפירש דלבו לאו דוקא אלא לומר שאין צריך להשמיע לאזניו אבל צריך שיוציא בשפתיו דדברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:) אבל רבינו כתב […]...
4. בתפילת שחרית כשהחליפה לבושה כדרכה אך הסוודר מתחתיו אינו לבוש כמתכונתו בשרווליו מחמת התפילין, האם אפשר להתפלל כך אם הסוודר אינו נראה מעבר לחליפה נראה שאין בזה בעיה. מקורות: עי' שבת עז ע"ב לבושא לא בושה וברש"י שם....
5. מי שנוסע בנסיעות של זמנינו האם חייב בתפילת הדרך והאם בזמנינו מברך ברכת הגומל לבני ספרד בני אשכנז מברכים תפילת הדרך על דרך פרסה, ובני ספרד מברכים גם הגומל, והשיעור של פרסה דעת המשנ"ב וכמה פוסקים שהוא לפי מרחק ולא לפי זמן נסיעה, ונחלקו פוסקי זמנינו לענין נסיעות של זמנינו מבחינת כמה עניינים, והנוהגים כהחזו"א יאמרו תפילת הדרך, וכן יאמרו הגומל לבני ספרד, והרחבה נוספת ראה במקורות. מקורות: בתפילת הדרך שיעור […]...
6. האם מותר לשפוך בשבת שיירי פסולת לכיור עם מסננת בפתח הניקוז כאשר הפסולת הנוזלית מתנקזת ושאר הפסולת נשארת למעלה הדבר מותר, והמחמיר בזה אין מזניחין אותו מאחר שאין ההיתר ברור לכו"ע. מקורות: במשנה שנינו שנותנין ביצה במסננת של חרדל להפריד בין החלמון לחלבון לשמש לצביעת החרדל עם החלמון, ובפמ"ג סי' שיט משב"ז סקי"ב העלה צד אפשרי עפ"ז שאם אינו צריך את אחד מן המאכלים כרגע אין בזה איסור בורר. אבל הביאור הלכה סי' שיט […]...
7. האם מותר לספר בספירת העומר שערות הזקן ושאר הגוף אע"פ שכתב רמ"ד וואלי (ספר הליקוטים ח"ב סדר הזמנים וכוונות, עמ' תקנ"ב תקנ"ג) תלמיד הרמח"ל שע"פ סוד הזהירות הוא רק בשערות הראש ולא בשערות הזקן, וצווח על המנהג בזה שנוהגים בין בשער הראש ובין בשער הזקן, מ"מ למעשה הורו הפוסקים שהמנהג גם בשער הזקן (הגרשז"א מעדני שלמה עמ' כ), וכן גם בשערות שאר הגוף כמו […]...
8. האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב"ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב"ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
9. בגמרא נדה ל ע"ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר, האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם, וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא
   יעוי' בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ' שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י"ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ' לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...
10. האם יכול לענות קדושה דסדרא כאשר אינו אוחז שם וא"כ האם צריך לומר כל הפסוק לכאורה היה צריך לומר עם הציבור אם נמצא איתם ועוסקים בקדושה דסדרא, אולם לא נהגו לענות, אבל לדידן שאינו דין של אמירה בציבור נראה שאינו מצד דבר שבקדושה אלא מצד דרך ארץ שלא יפרוש מן הציבור. לענין אמירת הפסוק עדיף וראוי לומר כל הפסוק. מקורות: השעה"צ סי' קלב סק"ג הביא מהמג"א דאם בא קודם התפילה […]...