יטבלנו בלא ברכה.
מקורות:
הדין הוא שכלי חרס וכלי עץ אין טעונין טבילה, אולם כלי חרס המצופים בזכוכית צריכים טבילה להמחבר משמע שהוא טבילה בברכה ולהרמ"א בלי ברכה ויותר טוב להטבילו בברכה עם כלי אחר שחייב בברכה (ראה שם ראה יו"ד ריש סי' קכ ובש"ך סק"ב וסק"ה).
כלי פורצליין שהוא חרס המצופה בחומר המבוסס זכוכית, הביאו שם כמה מהנו"כ (באר היטב ויד אפרים ומהר"ש אייגר) בשם השאלת יעב"ץ (ח"א סי' סז) להקל שלא להטבילו כלל, וכן הביאו בשם הכנה"ג שם וכ"כ עוד אחרונים, אולם הובא על הגליון שם שהיעב"ץ עצמו חזר בו ונקט להטבילו בלא ברכה כיון שחשש לדעת אביו החכם צבי שהורה להטבילו.
ובספר תפלה למשה (לוי) ח"ג סי' יח הביא שצורת הייצור של כלי חרסינה האידנא שונה מצורת יצור כלי פורצליין בזמנם, והעיר שיתכן שהאידנא גם המקילים יצריכו להטביל בלא ברכה, וכדין כלי חרס המצופים באבר או בזכוכית המחוייבים טבילה כמבואר ברמ"א וש"ך כנ"ל.
וצל"ע המציאות בזה אם החומר המחפה את החרס הוא זכוכית נקיה הו"ל כמחופה וחייב בלא ברכה, ואם החומר המצפה הוא חומר שאם נשבר אין לו תקנה ממילא נכנס לנידון האחרונים הנ"ל, ולפי מה שהביא עדויות בספר תפלה למשה הנ"ל חומר המחפה את החרסינה בזמנינו הוא זכוכית גמורה ולכן צריך טבילה בלא ברכה.
ומ"מ גם בני ספרד לא יברכו מכיון שאפי' אם נימא שלדעת השו"ע יש לברך, מ"מ במקום סב"ל לא קבלו בני ספרד פסקי השו"ע כמו שהביא הכה"ח או"ח סי' קכד בשם הפוסקים, (ועי' בתפלה למשה הנ"ל).
מק"ט התשובה הוא: 120756 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120756