כלי חדש שהטבילו אותו רק לאחר ההגעלה האם אפשר להשתמש בו

עוד תוכן קשור:

1. מילאו הרבה כלים החייבים בהגעלה בתוך כלי אחד והגעילו כולם יחד האם ההגעלה כשרה ההגעלה פסולה ולא הועילה. מקורות: ראה שו"ע או"ח סי' תנב ס"ג, לא יניח כלים הרבה לתוך כלי ויגעילם יחד (ובהג"ה שם הוסיף אם נוגעים זה בזה), ובמשנ"ב סק"ב שם כתב הטעם דבמקום נגיעתן לא מעלים הרתיחה, ואע"ג דלענין טבילה אין חוצצין אבל לענין רתיחה שאני, ושם סק"א כ' שאפי' אם הכלי החיצוני מנוקב, דבתוך כלי […]...
2. תמצית תה שכבר אבדה טעמה ואי אפשר להשתמש בה יותר לתת טעם במשקה האם אפשר להשתמש בה לתרומת מעשר על תמציות תה אחרות אם אבד טעמו א"א לעשר ממנו כלל, ולגבי אם חייב במעשר ומה הדין אם יש בו קדושת תרומה כשהשתמשו בו אבל עדיין לא אבד טעמו, בכל זה יש לעיין המציאות בזה אם רגיל להיזרע למאכל או רק לתבלין לתה ובזריעה זו לשם מה נזרע. מקורות: אין אני בא לדון בגוף הנידון האם תמציות תה שלנו […]...
3. האם צריך לפרק או להרפות הברגות בכלי חדש לפני שמגעילים אותו הנוהגים להגעיל כלים חדשים, פשטות המשנה ברורה שצריך גם לפרק או להרפות באופן זה, וכן הורה הגריש"א, ויש שהורו שאין מחוייב מעקר הדין והמחמיר תבוא עליו ברכה. מקורות: או"ח תנא יג, וביאורים ומוספים לעיל שם ס"ק מד....
4. יצא כעת מאוורר חדש שיש לו פס מתכת מלמעלה שנטען אוטומטית מקרני השמש והשאלה אם בשבת מותר להשתמש בזה אם היה נטען כבר לפני שבת.

   ואם מותר להזיזו בשבת ממקום למקום מקופי' נראה דלא שייך בשום אופן להתיר דבר כזה בשבת, מאחר והחזו"א סובר שחשמל הוא איסור גם מצד בונה, ויש כאן פלוגתא בדאורייתא והחזו"א מחמיר ורב גובריה, וגם לענין איסור טלטול לא נראה לחלק דחכמים תקנו דומי' דשל תורה, וכ"ש דהוא מלאכתו לאיסור דבפועל אין היתר שימוש בזה, ובמאמר המוסגר יש לציין דאיסור דרבנן בשבת […]...

5. כף בשרית רותחת שאינה בת יומה שנפלה לתוך כלי צונן שהיה מלא מים ובתוכם היו שרויים כפות חלביות ויש ששים במים עם הכלים החלביים יחד כנגד הכף הבשרית אך איך אין ששים כנגד הכלים החלביים מה דין כלים אלו הנה הכלל הוא שכשהכל בתוך המים יש ביטול בששים, ולכן בענייננו די בששים כנגד הכף, והכף לא אסרה את הכלים האחרים. אולם הכלל הוא שבכל מקום שחתיכה בטלה בששים החתיכה עצמה אסורה, ולכן אם היה הכף בן יומו הרי הוא מחוייב הגעלה מן הדין, אבל מאחר שאינו בן יומו אינו מחוייב הגעלה מן הדין, אך […]...
6. עץ שנטעו אותו בשבת במזיד וגדל האם אפשר לברך עליו את ברכת האילנות? לא יברך עליו ובדיעבד אם בירך עליו לא יברך שוב על אילן אחר. מקורות: יש בעיה לברך ברכת האילנות על כזה עץ, דהרי מבואר בפוסקים שברכת האילנות הוא הברכה שמברכים על הגדילה לפני שאפשר לברך שהחיינו (עי' משנ"ב סי' רכו סק"ד בשם הגר"א), והרי שהחיינו אי אפשר לברך על פרי שעומד לאיבוד ככלאי הכרם [יעוי' […]...
7. במה שנאמר לגבי הגעלה כבולעו כך פולטו האם הוא כפשוטו או שנאמר רק לענין גדרי דיני ההגעלה במשנ"ב סי' תנא סקל"ו הביא דעות הסוברים שבכלי שנאסר כשעומד על האש בעי' שההגעלה ג"כ תהיה בעומד על האש, ומ"מ גם אם נאסר בחום מאתיים מעלות א"צ יותר מחום מאה מעלות ככלי העומד על האש (שו"ת צ"צ סי' נב, מנח"ש מהדו"ת סי' נא, חשוקי חמד פסחים עד ע"א בשם הגריש"א, חוט שני פסח פ"י סק"ח), […]...
8. כלים חדשים שנוהגים להגעיל, האם אפשר בינתיים להשתמש בהם בצונן יש שהורה שמותר, והרוצה לצאת כל הדעות ימנע מכך לכתחילה, עכ"פ בשימוש קבוע או בלח. מקורות: עיין ביו"ד צא, ב באריכות ברמ"א ונו"כ הדינים והשיטות בכלי גוי או כלים שנטרפו בחמין (והגדרת החשש כאן הוא ע"י בישול כמ"ש בחזו"א), ועי"ש שהש"ך מחמיר עכ"פ בקבוע ויש שהחמירו עכ"פ בלח, אולם לענייננו הביא הרב דינר הבית בכשרותו […]...
9. האם טיפת שמן רותחת שנפלה ממחבת פתוחה על האש עם בשר על כלי חלבי קר אוסרת את הכלי (כהקדמה לתשובה יש להדגיש שנושא התשובה אינו באופן שנפל כמות ניכרת של שמן, ולא מדובר באופן שהכלי החלבי היה רותח, ולא מדובר באופן שנפל על מאכל). תשובה: יש מקום להקל והמקיל יש לו על מי לסמוך, ועכ"פ בענייננו שמשמע שמדובר בניצוץ של שמן כל שהוא ולא על טיפת שמן שיש בה ממש. ולגבי אם מחמיר […]...
10. הפוגש את האבל לאחר ימי אבלותו האם מותר לנחם אותו אז תוך שלושים יום מנחם אותו כדרכו ולאחר שלושים יום יכול לומר תתנחם בלא לפרט שם המת, ולגבי אבל על אביו ואמו החילוק הוא בין קודם י"ב חודש לאחר י"ב חודש שאז אומר רק תתנחם בלא להזכיר שם המת. לגבי אבל על אשתו ההגבלה היא עד שיעברו ג' רגלים או עד שישא אשה אחרת, המוקדם מביניהם, […]...