ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק"ש.
מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ"ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק"ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו בידיו שהוא אוחז בק"ש.
ומ"מ בדיעבד אם השיב שלום במקרה זה א"א לומר שעבר בזה איסור.
מק"ט התשובה הוא: 1897 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1897
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מותר להשיב שלום לשאינו שותו"מ בזמן ק"ש בין הפרקים לא ישיב. מקורות: לכאורה היה מותר להשיב לו מכיון שמה שכתבו הפוסקים שהיום נהגו שלא להשיב שלום וממילא אין מצפים לתשובת שלום בזמן התפילה, לא שייך לגביו, מכיון שהוא לא נהג כן והוא מקפיד ואינו יודע הסיבה למה שלא ישיבו לו, וא"כ חוזר עיקר הדין שמותר להשיב, אמנם נראה שלא ישיב מכיון שאין הזכות לזה […]...
- אדם שמסופק אם אמרו לו שלום האם מחוייב להשיב שלום צריך להשיב. מקורות: מי שאינו משיב שלום אמרו בברכות ו ע"ב שדינו גזלן, וספק גזילה חייב בהשבה בדיני שמים (חו"מ שסה ב), ואף אם לענין תשלומין דינו כפקדון גם בפקדון כך הדין שבתבעוהו צריך לצאת בדיני שמים (חו"מ ש) כל שלא היה פשיעה מצד המפקיד, וגם אם נימא דדינו כשאר ספק ממון לא שייך המוציא […]...
- שלום וברכה כבוד הרב.
אדם שנפשו חשקה בלימוד פנימיות התורה, ולא עלינו הגיע למצב שיוצר קשר עם שד ומקבל ממנו ידע אך האדם לא מבטיח לו כלום בתמורה, האם עבר על איזה איסור?
הדעה הפשוטה שמותר ואינו כדאי. מקורות: יש בזה דעות אם מותר לקבל מידע משדים או לא, אך הדעה הפשוטה והכרעת הרמ"א ביו"ד קעט סט"ז שאין בזה איסור וכמו שציין לזה שם הגר"א שכן מוכח בהרבה מקומות, (וגם המחבר שלכאורה הביא ב' דעות אך יש לדון שיתכן שנחשב שלא הזכיר להדיא דעה החולקת על זה עי' […]... - מי שאין עמו שלושה בני אדם בקידוש לבנה לומר להם שלום עליכם כנהוג, אלא רק אדם אחד עומד עמו, מה יעשה יאמר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליכם. מקורות: הגם שנהגו לומר לג' בני אדם כמ"ש המטה משה סי' תקמ, מ"מ עיקר המנהג במקורו היה לומר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליך, דהשילוש נכפל רק לענין האמירה כמו שאר הדברים שנכפלו ג' פעמים, אבל לא דוקא לענין ג' בני אדם, וכן הוא במס' סופרים ס"פ יט […]...
- מי שיש לו שפעת חריפה ומדבקת האם מותר לו ללכת להתפלל בציבור בבית הכנסת באופן שהוא מסכן את כל הציבור להידבק במחלה איני נכנס לגדרי הרפואה בזה מכיון שאינני מתמצא בתחום, אבל לעצם הנידון אם מדובר על חולה במחלה קשה שמוסכם על כלל המומחים שבמצב שהוא נמצא הוא מכניס את הנוכחים בסכנה ממשית וקרובה להידבק במחלה, א"כ אסור לו להיות במקום שהוא מדבק אותם, וכמו שכתב בספר חסידים (סי' תרעג) לפני עיוור לא תתן מכשול (ויקרא יט […]...
- האם מותר בט"ב ללבוש בגד קרוע שהוא מכובס אסור. מקורות: לכבוד הרב מושקוביץ שליט"א מכולל חזו"א ע"ד השאלה האם מותר בט"ב ללבוש בגד קרוע שהוא מכובס והשבתי דמסתימת הפוסקים לא שמענו היתר בדבר, ואין בכוחינו לחדש היתר חדש שלא נזכר בפוסקים. ועוד יש להביא ראיה משלהי תענית [כט ע"ב] דאמרי' דבטלי קצרי דבי רב, ובפשוטו משמע שאין שום היתר בשום בגד. ומאחר דדין […]...
- האם מותר למי שהוא בשנת אבל על אביו לבקר ולשמוח בחתונה של חבר התשובה הכללית בזה שאסור, אך למעשה יש אופנים שמותר לפי צרכים מסויימים או בשלבים מסויימים בחתונה בכפוף לתנאים מסויימים, יעוי' בשו"ע ורמ"א ביו"ד סי' שצא. ולכן הייתי מציע לפרט את צדדי השאלה ככל האפשר, כגון לאיזה צורך הביקור והאם הכוונה היא להיות בכל החתונה, או בביקור לכמה דקות, ובחתונה של מי מדובר, ואם רוצה לאכול, […]...
- האם מותר להשתמש בספרים או דיסקים של דברי בדחנות בימי בין המצרים ובימי הספירה לכבוד הרבני המפורסם וכו' כמוה"ר הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א שלו' רב וכט"ס ע"ד השאלה האם מותר להשתמש בספרים או דיסקים של דברי בדחנות בימי בין המצרים ובימי הספירה, יש לחלק השאלה לג' חלקים, הא' האם מותר כלל לשמוע דברים כאלה, הב', אם מותר בתעניות, והג' אם מותר בימים שאין בהם חיוב אבל מדינא אלא […]...
- לענין ימים האסורים בתספורת כמו ימי אבילות וכן ימי בין המצרים וספירת העומר האם מותר להסיר על ידי לייזר מסתבר שאסור משום שלא נאמרו כאן איסורים בגדרי דיני גילוח כמו לענין הנידונים בפאת הראש והזקן, אלא נאמר כאן איסור טיפוח של הגוף בגדרים שנקבעו לאיסור בימי אבלות, והאיסור הוא תוצאת הגילוח ולא צורת הפעולה, וכן נקט בפשיטות בחוט שני (יו"ט וחוה"מ קובץ עניינים יו"ד אות ב עמ' שמט). במקרה שיש הפסד מרובה או צורך […]...
- מי שהוצרך לנקביו בין ישתבח ליוצר האם מברך אשר יצר אז או רק אחר התפילה קודם ברכו יברך אז ואחר ברכו ימתין כבר עד סוף התפילה. מקורות: במשנ"ב הכריע כן בסנ"א ח לענין פסוד"ז כהדה"ח דלא כהח"א, כ"כ בבה"ל שם, וכתב דעדיף לומר בין הפרקים, ובין ישבח ליוצר הוא קל מבין הפרקים של פסוד"ז כדמוכח שם סקי"א, ובין ברכו ליוצר נקטו הפוסקים נח ב דחמור והו"ל כהתחיל ביוצר אור וכן […]...