החיילים הנמצאים בעזה האם יקראו המגילה גם בט"ו

לכבוד הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך

ראוי לחשוש לשמוע מגילה גם בט"ו מספק בלא ברכה, ומ"מ מכיון שיש כאן ספק אחד או יותר לכן המקיל בזה אין למחות בידו.

מקורות:
הנה כמה אחרונים הזכירו לחשוש לשי' הירושלמי [ריש מגילה] שכל הערים המנויות בא"י בספר יהושע היו מוקפות חומה (אע"ג דמסתימת הבבלי משמע דלא ס"ל הכי כמו שכתבתי בתשובתי על ערי הלוים), וממילא גם עזה בכלל דבר זה, וכ"כ בתיקון יששכר [מתקופת הב"י פרק שנים פשוטות דף כג ע"א] שכך היה המנהג להחזיק את העיר עזה כספק מוקפת חומה, וכ"כ מהר"ש אלישר מדייני הספרדים מהיישוב הישן שהי' גר בעזה בשו"ת שמחה לאיש סי' ה, וכ"כ הגרי"מ טיקוצ'ינסקי בלוח ארץ ישראל (בחלק מהשנים הי' עזה בסוגריים ולאחר מכן הכניס בלא סוגריים), וכן כתב בשו"ת אול"צ ח"ד פנ"ה תשובה ו' בהערה שעזה היא מהערים המסופקות.

וכן העירו שיש משמעות שעזה היתה מוקפת חומה מאחר ונזכר ביהושע על "עזה" "חציריה" דהיינו פרוזותיה שסביבותיה, ומפרש שא"כ עזה עצמה היתה מוקפת חומה, וצל"ע בזה.

ויש לציין עוד דבמקראות משמע שבימי שמשון היתה העיר עזה מוקפת חומה, וזה לחוד יש לו כח לעשות ספק לפי דעות האחרונים [מנהג העולם בב"י סי' תרפח] שעיר המוקפת חומה האידנא יש בה ספק וגם אם לא נהוג האידנא כדבריהם לענין מוקפת חומה בזמנינו כיון שודאי אינה אותה חומה [ובאמת הוא תמוה מאוד לתן שם של חזקה על סמך חומה שודאי אינה מזמן יב"ן ושמא החזקה היא שודאי חומה זו נבנתה מחמת שהיה כאן חומה קודם לכן ודיורים המצריכים חומה ולכן בנו אחר כך חומה זו ועדיין הוא דוחק גדול], אבל עכ"פ כשמצינו חומה שהיתה בימי שמשון ודאי יש מקום לומר שיש כאן חזקה שהחומה היתה ג"כ קודם מזמן יב"נ.

אולם יש מן המחברים [באהלה של תורה ח"ב] שהעיר דלכאורה יש לצרף כאן כמה ספק ספיקא לקולא, דמלבד הספק האם עזה היתה מוקפת חומה או לא (עי"ש שכ' בדוחק דאשכחן בטבריה שנמנתה ואעפ"כ מספק"ל במגילה ה ע"ב אם היתה מוקפת חומה או לא, וממילא יש דברים שנזכרו ביהושע שהיו מוקפות חומה אבל רק בהגדרת ספק לענין דיני קריאת המגילה, ולפי דברינו א"צ בהכרח לבוא לזה דהבבלי לכאורה לא סבר כדברי הירושלמי הנ"ל, והירושלמי אולי סבר שטבריא היתה מוקפת חומה, אבל מ"מ יש בזה עכ"פ להדעות שתפסו לחשוש להלכה לדברי הירושלמי), מלבד ספק זה יש עוד ספק האם עזה שלנו היא אותה העזה, ומלבד זה ספק האם עזה המקורי הוא כעת מקום של גוים ובפרט שהיאך נצרף את הרחוב שלנו [היינו כל אחד והרחוב שנמצא בו] עם עזה המקורית מדין סמוך ונראה כיון שיש כאן צירוף לעיר מסופקת דלא מהני כמ"ש הבה"ל בשם הברכ"י, והביא שם שאמנם בבה"ל סי' תרפח [לפי מה שביארו בהר צבי או"ח ח"ב סי' קלא] נקט שאע"פ שעיר מוקפת חומה מימות יב"נ שהיא חריבה אין קורין בה בט"ו אבל עיר מוקפת חומה מימות יב"נ והיא של גויים קורין בה בט"ו, אבל בניד"ד מחמת כמה ספקות אין צריך להחמיר בזה לקרות בט"ו, ועי"ש שכתב בכל דבריו.

[ולולי דברי ההר צבי היה מקום לפרש דברי הבה"ל בעוד אופן אחר מש"כ לענין עיר שחרבה, דרק באופן שהוא עצמו אינו במקום שקורין בט"ו אלא בכפר הסמוך אז אינו מצטרף עם המקום החרב, אבל יעוי' בירושלמי פ"ק דמגילה לענין כרך שחרב וכן בראשונים שהביאוהו, ולא נאריך בפרט זה כאן, כיון דבלאו הכי אינו הנידון כאן].

ואם נמחיש מחדש את הדברים ע"פ עיקרי רעיוני הדברים שנתבארו בדבריו, הוא שיש כאן ספק האם עזה הוא מוקפת חומה, ספק האם היא עזה שלנו, ספק האם האיש עומד עכשיו באותו המקום שהיה עזה שלנו, ספק האם אומרים סמוך ונראה לעיר שהיא רק ספק מוקפת חומה, ספק שמא השטח שהוא עזה המקורית מיושבים שם כעת רק גוים, ספק האם אומרים סמוך ונראה לשטח שאולי כרגע מיושבים שם רק גוים, ספק שמא אין דין מוקפת חומה במקום שאין י' בטלנים, ספק שמא יוצא ידי חובה בערים מסופקות בי"ד.

וממילא מאחר שיש כאן כמה ספקי ספקות הו"ל ספק ספקא ופטור.

ולענ"ד נראה לבאר הספקות בזה באופן אחר ממש"כ שם וכדלהלן:
דהנה עצם הענין שאין לצרף ספקות [דהיינו לצרף סמוך ונראה לחייב בט"ו מספק אם העיר הפרוזה סמוכה ונראית לעיר מסופקת] אמנם הוא חידוש שנתחדש באחרונים [ברכי יוסף בשם המשאת משה] והובא בדברי הבה"ל [סי' תרפח ד"ה או], אבל הוא מחודש ואין לו מקור בגמ' וגם החזו"א [סי' קנג סק"ג] לא נקט כן, וכ"ה בפאת השלחן [סי' ג סט"ו].

והנה גם אם נקבל חידוש זה, אבל הרי חידוש זה לא נאמר אלא על צירוף כפר הסמוך לעיר לקרוא ספק כמו בעיר, ולא על העיר המסופקת עצמה, וממילא יש מקום לומר שגם לא נאמר על עיר אחת שלמה שחלק ממנה ספק וחלק ממנה פרוזה, שנחלק בין השלמה לפרוזה ונאמר שהפרוזה היא עיר נפרדת מן השלמה לענין חידוש זה, ונאמר שהפרוזה אינה מצטרפת להחשב חלק מן העיר כלל כיון שהשלמה היא רק מסופקת, דעד כדי כך לא מצינו שנחלוק בזה, והבו דלא נוסיף עלה.

והנה כל ענין שעיר אינה יכולה להיחשב סמוך ונראה לעיר מסופקת הוא אומדן דעת בחשיבות של סמוך ונראה שדבר שאינו ודאי אין לעיר הסמוכה לו דין סמוך ונראה אבל כל מה שהוא חלק מן העיר ממש אפשר שא"צ לבוא לדיני סמוך ונראה כלל.

[וראיתי כעין זה במשנ"ב מהדורת דרשו סי' תרפח על סק"ט בשם הגרנ"ק דגם ברצף של בתים יש לומר דמודה הבה"ל בזה אפי' כשהם שני ערים ורק יש רצף בתים שמחבר ביניהם, ואמנם אינו מוסכם, אבל במקום שהוא עיר אחת יש לומר דלא חידשו בזה כלל שלא לצרפן].

ויעוי' גם בחזו"א מעשרות סי' טו דמשמע שכל מה שהוא עיר אחת א"צ לבוא לדין סמוך ונראה כלל (ונפק"מ לענין מקומות המרוחקין מיל מירושלים העתיקה שקורין בט"ו כיון שהם חלק מעיר אחת, וכמ"ש החזו"א סי' קנא וס' קנג סק"ב, וכהמנהג הרווח סביבות עיר העתיקה בירושלים, ודלא כלוח ארץ ישראל שלא כתב כן).

וממילא מסתבר לדינא שאם המנהג שנתקבל בא"י הוא לחשוש לדברי הירושלמי שכל הערים הנזכרות בספר יהושע היו מוקפות חומה ועכ"פ לחשוש לזה מספק [דרק על ערי חו"ל כ' הפוסקים שלא היתה מיושבת ואין לחשוש כמו שהביא המשנ"ב אבל בלאו הכי לא קבלו לנהוג כהמקילים בזה עכ"פ בערים שבא"י שיודעים שהיו מיושבות], לכן כל עזה באותו הספק.

ועיקרי הדברים שכתבתי באתי לומר בזה שלא כל ספק אפשר לצרפו לדינא אם אינו ספק המסתבר, דמכיון שהצד לא לצרף חלק מהעיר לחלקו האחר של האחר הוא דחוק מאוד ממילא לצרף ספק זה [בצירוף עם הספק שמא כל חלק מהעיר הוא לא עזה המקורית] הוא עוד יותר דחוק, וקשה לומר דבר כזה להלכה לקולא.

ובאמת עיקר הספק הוא כעין הספק בבני ברק שהיא סמוכה ונראית לתל אביב יפו, כיון שיפו שהיתה בזמן המקרא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כמ"ש הר"ש בנגעים ע"פ הגמ' ספ"ב דקידושין, ומכיון שחברו את תל אביב ליפו כעיר אחת [ועי' ארחות רבינו ח"ג עמ' לו מה שהובא בזה בשם החזו"א], ולכן מאחר שנתחבר עם יפו ממילא כל העיר תל אביב יפו היא עיר אחת שמוקפת חומה מימות יב"נ עכ"פ מספק, ובני ברק היא סמוכה ונראית אליהם.

והחזו"א ותלמידיו הדרו לקרוא בבני ברק גם בט"ו ושמעתי בשם הגרנ"ק שמאחר שכל האזור של בני ברק והסביבה מלא ביישובים מחוברים זל"ז לא מסתבר שכל השטח הזה היה ריק מיישובים בזמן יב"נ וממילא יש מקום גדול לחשוש מעיקר הדין לחייב בט"ו בזה.

ואמנם גם בבני ברק שהרבה לא נהגו לחשוש לחומרא זו מאחר שבני ברק נקראת עיר נפרדת מתל אביב יפו [ועי' יבמות טז ע"א ודוק], ויש גם טוענים שאינה מחוברת לתל אביב יפו מחמת כביש איילון [עי' להגר"ש דבליצקי], מ"מ בעיר אחת שלמה לומר שחציה אינה מצטרפת לחציה הוא דחוק ומחודש כאחד, וידוע שגדולי פוסקי זמנינו שאמרו שהטעם שרמות מצטרפת לירושלים אינה מחמת דיני סמוך ונראה שאינם נצרכים לכאן כלל אלא מחמת שרמות נקראת אותה העיר עם שאר ירושלים [אע"פ שאינו מוסכם לכו"ע], ומבואר בזה שדבר שהוא אותה העיר אין צריך לבוא לדיני סמוך ונראה וגם ההגבלה שנאמרה לענין סמוך ונראה לספק לא בהכרח נאמרה על אותה העיר.

ומה שהזכיר במאמר הנ"ל שיש כאן גם ספק שמא המקום המיושב על ידי גוים הוא עזה העתיקה, הנה הברכ"י סי' תרפח סק"ח הרי נקט בזה דלא כהמשאת משה אלא שמצטרף גם באופן זה וכן נקטו החזו"א סי' קנד סק"ג והליכות שלמה פורים פ"כ ס"י.

ומה שהזכיר שם שיש כאן ספק שאין כאן י' בטלנים, הנה הכרעת השו"ע שאין צד כזה, וגם המשנ"ב שהזכיר צד כזה הזכיר רק לחומרא ולא לקולא, והחזו"א סבר שהמחלק בי' בטלנים לענין מוקפת חומה יחידאה היא וגם לחומרא לא חיישי' לזה.

ומ"מ שא"א למחות בהמקילים בזה כיון שיש כמה דעות בראשונים שיוצאים בי"ד בערים המסופקות כדעת הירושלמי כמו שהובא בב"י, וכן יש דעת הגר"א בשם הגאונים להכריע כן להלכה שערים המסופקות מעיקר הדין יוצאין בהן בי"ד בלבד, והובא בשעה"צ סי' תרפח סק"ט (ואולם דברי הר"י אביוב שהובאו בב"י סי' תרפח לא שייכים לכאן לכאורה וגם הם מוקשים מאוד הדמיון לדיני אשם תלוי כמו שהשיג עליו הב"י שם, ויש לציין דגם דברי הגאונים גופא שהזכיר הגר"א יהיו נכונים להלכה לפי מה שהובאו בר"ן, אבל המפרשים האחרים שהביא המ"מ שמחלקין בין א"י לחו"ל לא שייכים לכאן).

וגם יש להמקילים לסמוך על זה מה שבאמת המנהג הרווח כהיום שלא חששו כלל לערים העתיקות ולא לממצאים עתיקים ורובא דעלמא בכל המקומות חוץ לירושלים קוראים בי"ד בלבד, וגם בצירוף הכל יש לצרף את אותם הצירופים שהזכיר שם.

וסיכום הדברים שעזה היתה עיר קדומה שלפי הירושלמי היתה מוקפת חומה וגם בלא סברת הירושלמי [אם הבבלי חולק על זה] יש סברא לומר דמאחר שבימי שמשון היתה מוקפת חומה ה"ה קודם לכן, ומכיון שיש סבירות שחלק מהעזה של היום בנוי על זה ולא מסתבר לומר שאין סמוך ונראה באופן שהכל אותו עיר והם מחוברים כעיר אחת, ונפסק שחסרון עשרה בטלנים אינו פוטר מקריאה בט"ו במוקפין, לכן מכיון שאין כאן כמה צירופי של ספקות מרווחים אלא צירוף של כמה דחוקים זה עם זה, לכן ראוי לחשוש לקרוא בט"ו גם כן בלא ברכה, אבל מאחר שיש כאן לפחות ספק אחד ומאחר שהמנהג הרווח לסמוך על הפוסקים שדי בספק אחד כדי לצאת ידי חובה בי"ד וגם בצירוף שיש כאן כמה דברים שאינם מוסכמים ומבוררים לגמרי, לכן אין למחות ביד המקילים בזה.

כ"ז כתבתי מקופיא ולמעשה צריך לעיין בזה עוד, מאחר שעניינים אלו כבר נחקרו טובא, ואין מן הראוי שאכניס ראשי בין ההרים הגבוהים.

מק"ט התשובה הוא: 7029 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7029