הדליק נרות וראה שלקח את נרות חברו, מה דינו?

עוד תוכן קשור:

1. באמצע הדלקת נרות חנוכה בלא משים לב הדליק אחד מהנרות על ידי השמש שבידו מה יעשה יכבה את מה שנדלק וידליקנו מחדש. מקורות: נחלקו הפוסקים אם קי"ל מצוות צריכות כוונה או לא, והרבה מהאחרונים נקטו דבמילתא דרבנן מצוות אין צריכות כוונה, והארכתי בתשובה אחרת (לענין שנים מקרא ואחד תרגום) להביא הדעות בזה. ומ"מ בענייננו אינו שייך לדין זה, מכיון שלא התכוון להדלקה כלל, ומבואר בגמ' בר"ה דגם למ"ד מצוות אין צריכות […]...
2. מי שאין לו בית האם מחויב בהדלקת נרות חנוכה או שמברך רק ברכת רואה נרות חנוכה בלבד הסכמת כמה פוסקים שמי שאין לו בית אינו יכול להדליק נרות חנוכה, ולענין אם מחוייב לשכור בית יעוי' במקורות. מקורות: מקראי קודש חנוכה סי"ח, אג"מ יו"ד ח"ג סי"ד אות ה, מנחת שלמה ח"ב סנ"א א, פניני חנוכה פ"ד עמ' צד, ועי' ביאורים ומוספים תרעא בביאה"ל ד"ה בלילה מה שהביאו הרבה פרטי דינים בזה. ולענין אם […]...
3. מי שהלך לישון ביום והתעורר כשעה לאחר שהתחיל הלילה מה דינו לענין ברכות התורה, נטילת ידים וברכת על נטילת ידים ברכת התורה מברך משום ששינת קבע בלילה היא בודאי מחייבת גם אם קם באמצע הלילה (משנ"ב הל' ברכה"ת). נטילת ידים בודאי צריך שכן אף הישן ביום כשיעור שינת קבע צריך ליטול ידיו בלא ברכה כמבואר בשו"ע סי' ד. ברכת על נטילת ידים אינו מברך עכשיו מכיון שעיקרו נתקן על תפילת שחרית להרא"ש, (ואפילו להרשב"א בברכות […]...
4. מי שמסופק כמה נרות היום האם ידליק כמו הצד הקטן או כהצד הגדול היה מקום לומר שידליק כהצד הקטן יותר, שהרי למה ידליק נר אחד מספק דהרי אין להדליק יותר מן היום שבזה אין היכר עי' בבה"ל תרעא ד"ה כדי וברמ"א שם, וא"כ שב ואל תעשה עדיף. ומצד שני יש לומר שידליק יותר כמ"ש החכ"ש ע"פ הרמ"א סי' רסג דבדבר שהוא במנין יכול להוסיף, אולם נראה שכאן א"א […]...
5. אלמנה וגרושה עם ילדים מי מדליק נרות חנוכה הילדים ודאי מדליקים למנהג האשכנזים והאמא תדליק אם אין בילדים מי שהגיע לגיל מצוות (עיין משנה ברורה תרעה יג), ואם יש ילד שהוא בר מצוה שמדליק האמא פטורה מהדלקה, ולפי המנהג הרווח שבחורות אינן מדליקות (ע"ע שם סק"ט) משום כל כבודה בת מלך פנימה (עין חת"ס שבת כא ע"ב), גם היא לא תדליק במקרה זה […]...
6. אב שמינה מוהל למול את בנו האם מותר לאכול קודם המילה וכן בחנוכה אשה או בחור בן ספרד שאינם מדליקים נרות בעצמם האם מותר להם לאכול כן. מקורות: יעוי' מ"ב סי' תע סוף סק"ו....
7. האם צריך לעשר שמן בד"ץ להדלקת נרות חנוכה אין צריך לעשר. מקורות: תנן במס' דמאי והו' בפ"ק דחולין הלוקח שמן לנר פטור מן הדמאי, ויעוי' במתני' פ"ג דסוכה שאתרוג של דמאי כשר לנטילת לולב, ואוכל בד"ץ של זמנינו הוא טוב מדמאי שהחזו"א בשעת הדחק התיר להפריש ממנו מעשרות בשבת בלא תנאי מטעם שהוא עדיף מדמאי....
8. אשה שאינה שומרת תורה ומצוות האם היא מוציאה את צאצאיה ידי חובתם בהדלקת נרות שבת אם המדליקה עם זיקה לדת ומתכוונת למצוה ואינה כופרת או מורדת להכעיס יוצאים ידי חובה בהדלקתה. מקורות: יעוי' במשנ"ב סי' רסג סקכ"א שהביא דעה שהנכרי יכול להוציא את הישראל על ידי שמדליק בשבילו, והקשה על זה בשם האחרונים שהרי אין שליחות לגוי, ומבואר שלולי בעיה זו אין פסול בעצם הדלקת הנכרי, ולכן ישראל שאינו שומר […]...
9. תבשיל שתבלוהו בתבלין של קטנית מה דינו בפסח לעניין בני אשכנז הנידון התעורר לגבי ממתיק קטנית לקולה שהיו הכשרים שנמנעו מלתת לו הכשר לפסח מחמת זה. והיה מקום להתירו מחמת שתערובת קטניות מותרת כמ"ש ברמ"א או"ח תנג א, וא"כ אף שבשאר איסורין טעמא לא בטיל אפי' באלף כמבואר בשו"ע יו"ד ובש"ך שם, מ"מ הרי הא קמן שלא החמירו בתערובתו כבשאר איסורין, כך היה מקום לטעון, מ"מ […]...
10. מי שהדליק בטעות נר אחד יותר ממה שיש להדליק באותו יום מה דינו אף שמלכתחילה לא היה לו לעשות כן מ"מ בדיעבד יצא ידי חובתו דהרי מוסיף אינו גרוע יותר מפוחת והרי בנר אחד יצא ידי חובתו, בפרט שאחרי שהדליק נר כבר יצא ידי חובתו ואחרי שהדליק כמה נרות כמנין אותו היום כבר יצא גם ידי ההידור במעשה ההדלקה, ומ"מ יכבה הנר המיותר שיהיה ניכר מנין הימים כעין […]...