בכלאי אילן אין איסור אפילו לאכלו וכ"ש לצפות בתמונה, ואמנם החזו"א העדיף לא לאכלו, ויש לזה סמך מפי' הרמב"ן על התורה שהכלאים הוא דבר שנאוי לפני ה', אבל למעשה מותר לאכלו וכך נהגו בכל מני פירות שהם כלאים כמו קיווי ואפרשזיף ולא נמנע אדם מלאוכלן.
אבל כלאי הכרם שהם אסורים בהנאה נכנסים בזה לנידון כללי האם מותר לצלם ולראות תמונות של איסורי הנאה, כגון תמונות נרות חנוכה בחצי שעה הראשונה, וכן תמונת יין שיוצרה על ידי גוי שדינו כיין נסך, וכן תמונה של מקום המקדש ואפילו הכותל המערבי שיש מח' בכתובות ובשקלים ממה נעשה כמ"ש התוס' בקידושין, למעשה בכל זה נכנסים לנידון זה.
וכמו שהבאתי בשו"ת עם סגולה ח"ה סי' עז, שיש בזה מחלוקת בין הגר"ש ואזנר והגרח"ק, לגבי חצי שעה הראשונה של נרות חנוכה.
וכמדומה שסוגיין דעלמא והמנהג הרווח שלא להחמיר בזה כלל.
ויש לצדד דאחר שצולם כבר אין להחמיר בזה כלל, דגרם גרם הנאה אינה נאסרת, כגון מי שאומר לחבירו שגוי פלוני שתה יין נסך ויש לו הנאה כל שהיא מזה לא נאסר ואפי' דאמרי' בגמ' בחולין ובגיטין דבמשתרשי ליה חשיב הנאה אבל לא ברואה תמונה שרק מגלה לו שהיה יין נסך, שבזה אין לחוש כלל, אבל לצלם שנהנה באותו זמן מהסתכלות בגוף האיסור באופן שניכר שנהנה הרי זה כקול ומראה וריח שאסור מדרבנן כדאמרי' בפסחים, ואין כאן לא אפשר ולא מכוון כיון שהמטרה כאן ליהנות מגוף האיסור, ובלאו הכי הרי מכיון שעושה על ידי מכשיר הכרעת החזו"א שמכשיר נחשב מעשה על ידי המכשיר כמו שלמד מחרישה דהרמב"ן, ולכן בעל נפש יחמיר שלא לצלם ואם יש תמונה שצולמה אין לחשוש.
ועוד לענין צפיה בתמונה יש להוסיף שלא תחמיר בצפיה בתמונת איסןרי הנאה (שהוא ציור האיסוה"נ בעלמא על ידי מכונה), יותר מחליפי איסורי הנאה ומגידולי איסורי הנאה במקומות שלא גזרו, עי' באו"ח ס"ס תמג ונו"כ.
וכמו"כ לא נאסר אלא צלם ע"ז וצלמים אחרים האסורים אבל מי שעשה צלם של יין ונתכוון בזה ליי"נ שלא לעובדו, לא שמענו שייאסר הצלם על ידי זה אף שיש כאן איזה צד גרם הנאה שנסתבב על ידי האיסה"נ.
ואע"ג דקיימא לן לגבי פת שאפאה בעצים של איסור שהיא אסורה משום שיש שבח עצים בפת, מ"מ שם הוא הנאה מציאותית הניכרת לעין על ידי פעולה שפעלו עצי האיסור משא"כ כאן התמונה היא רק העתקת מצב שאף שאולי נעשתה באיסור ההעתקה הזאת, אך מנ"ל לאסור דבר כזה.
ואולם לענין תמונות שצולמו בשבת הורו הגרשז"א והגריש"א שאסורים לאחר השבת, וכ"כ בחוט שני לענין הקלטה שהוקלטה בשבת, אך מ"מ יתכן שיש לחלק דגבי מעשה שבת מה שנאסר הוא עצם מה שנהנה מפעולה שנעשתה בשבת, משא"כ כאן שהאיסור הנאה הוא החפצא ולא הנאה ממעשה איסור, דאדרבה מכרן וקידש בדמיהן מקודשת, והחוט שני כתב שאיסור מעשה שבת אינו גדר של איסור הנאה אלא איסור השתמשות וכנראה שאינו מוסכם לכו"ע (עי' בדברי האג"מ וכמה אחרונים שהביא בביאורים ומוספים סי' שיח סק"ד), ויל"ע בזה.
מק"ט התשובה הוא: 4015 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4015
