בשו"ע או"ח רלה ב כתב שאסור לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית (והיינו חצי שעה לפני צאת הכוכבים כמ"ש המשנ"ב שם סקי"ט), והוסיף שם המשנ"ב דהוא הדין לישון ושבזמן זה אסור לעשות כל המלאכות האסורות בסי' רלב לענין תפילת מנחה, וציין שכ"כ הלבוש ופמ"ג בסי' רלב ובדה"ח, אמנם ציין שבאליה רבה מצדד להתיר קודם שהגיע זמן ק"ש (ואוסר רק משהגיע זמן ק"ש), ולאחר העיון בפנים האליה רבה נראה שהוא סובר שאין דברים האסורים סמוך לערבית וה"ה לענין שינה שיהיה מותר לדעתו עד זמן ק"ש ממש, ומ"מ למעשה יש להחמיר בזה כדעת השו"ע ורוב הפוסקים, עכ"פ במקרה שאין טעם מיוחד או סניף משמעותי להקל בו.
מק"ט התשובה הוא: 4270 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4270
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם זמן קריאת שמע על המיטה מתחיל משקיעת החמה או מצאת הכוכבים לענין מי שהולך לישון בבין השמשות יכול לקרוא אז ק"ש שעל המיטה בספק לילה וגם לצרף הצדדים שיוצא בק"ש שעל המיטה בלא לילה, ואינו מחוייב לקרוא שוב בספק כזה לאחר מכן בהמשך הלילה ק"ש שעל המיטה כשיתעורר משנתו וילך לישון בפעם השניה, אבל הק"ש דאורייתא יצטרך לקרוא. ולענין פרטים נוספים כתבתי בזה בתשובות הסמוכות על הקורא ק"ש לאחר פלג המנחה....
- מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי' בסי' קמו ס"א בבה"ל ד"ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר"ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו"ע והמשנ"ב לעיל מינה [סוף סי' קלט ס"ו ד"ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...
- הנוהג להחליף לתפילין דר"ת לפני קדושא דסדרא האם יחליף מתפילין דרש"י לתפילין דר"ת לפני קריאת המגילה או לאחר קריאת המגילה מי שמניח דר"ת רק מחומרא ולא מעיקר הדין ראוי להניח עתה את של רש"י, וכמו שנהג הגר"א [הובא במעשה רב] ללמוד ולהתפלל מנחה רק בתפילין דרש"י כיון דבאלו קיימא לן מעיקר הדין, ומ"מ גם אם יניח דר"ת אין קפידא כ"כ, דהרי גם אם לא יניח כלל יצא יד"ח, דהוא רק מנהג להניח אז התפילין. ואולם […]...
- ש"ץ שמנהג אביו היא שלא לומר תחנון ומתפלל בשטיבלאך במקום שאומרים תחנון האם מותר לו להתפלל סמוך לשקיעה כדי שיפטר מתחנון לגבי אם מותר אין שום איסור לעשות כן מעיקר הדין (למרות שיותר טוב להתפלל מוקדם יותר ולומר תחנון). לגבי אם צריך לחזר אחר קיום מנהגו מאחר והמנהג העיקרי להלכה הוא כן לומר תחנון וזה מנהג המקום לכן אין צורך לחזר לקיים את המנהג שלא לומר תחנון וק"ל....
- כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש טוב לסיים את הסעודה לפני חשיכה ויותר טוב גם לברך לפני חשיכה. אם אינו יכול לברך לפני חשיכה כגון שצריך להמתין לזימון, לפחות יסיים את הסעודה לפני חשיכה ויזכיר בבהמ"ז של שבת בלבד. מקורות: הנה זה ברור שטוב יותר לסיים ולברך לפני מוצ"ש, שכן במקרה שיסיים ויברך רק במוצ"ש ייכנס בזה לכמה מחלוקות, דראשית כל […]...
- מי שסיים פסוק ראשון של קריאת שמע ואינו זוכר אם כיון בכל מילה בפרטות האם צריך לחזור לראש נראה דאם יודע שכיון עכ"פ את עיקר פסוק ראשון דהיינו קבלת עול מלכות שמים, ורק מסתפק אם כיון כל מילה, אין מחוייב לחזור לראש אם יש בזה טירחא בשבילו, ולרווחא דמילתא יכוון עכשיו את כוונת המילות כדי לצאת ספק נוסף. והנוהגים בכל דבריהם רק כדעת המשנ"ב לכאורה לא יוכלו לסמוך על היתר זה. מקורות: הנה […]...
- האם אפשר לקרוא את קריאת שמע על המיטה כמה פעמים מצווה לעשות כן כדי להירדם מתוך קריאת שמע (רמ"א או"ח סי' רלט ס"א), וראוי להחמיר שבפעם השניה לא יחזור שוב על פסוק ראשון שלא יראה כמי שמתכוון לשני רשויות (משנ"ב שם סק"ז בשם החיי"א, וראה עוד שו"ע סי' סא ס"י ומשנ"ב ס"ק כד וכה)....
- מי שהלך לישון מפלג המנחה ואילך ורוצה לקום לפני חצות הלילה ולהתפלל ערבית ויישאר ער מאז עד הבוקר האם יקרא ק"ש שעל המיטה מסתבר שיקרא מכיון שלדעת ר"ת ריש ברכות זמן ק"ש הוא כבר קודם הלילה וגם לדידן הרי מ"מ יש צורת תקנת ק"ש ואע"פ שהוא לעמוד בתפילה מתוך ד"ת כדפרש"י ריש ברכות בשם ירושלמי ועי"ש בתוס', מ"מ הרי גם ק"ש שעל המיטה אינו תקנה של קריאת שמע דאורייתא אלא לישן מד"ת עי' בברכות דף ה, וכ"כ המשנ"ב […]...
- האם מותר לישון לפני קידוש וסעודת ליל שבת לכאורה היה מקום לומר שאסור לעשות כן משום שמחוייב במצוות סעודה, והרי מצינו בכ"מ שאסור לעשות לפני המצוות שמחוייב בהן דבר שיבטל אותו מהם, ואפי' במקום שהתירו שינת ארעי הרי אסרו שנת קבע (עי' סוכה כו ע"א), ומצאתי שהגרשז"א הסתפק בזה (שש"כ מז הערה קא), ובעל השש"כ עצמו רצה לאסור הדבר, ומ"מ להסוברים ששומר מועיל […]...
- מי שעומד בפלג המנחה ורוצה להספיק לישון לפני סעודת שבת ויש לו מי שיעיר אותו, האם עדיף שישן כעת ויקום בצאת הכוכבים להתפלל מעריב וק"ש בזמנה או שעדיף שיתפלל מעריב של ליל שבת בפלג המנחה ויישן לאחר מכן מכיון שיש אומרים שמנהג האשכנזים בא"י להחמיר שלא להתפלל בפלג המנחה גם בע"ש [עי' קובץ תשובות ח"א כג, הליכות שלמה תפילה פי"ד ארחות הלכה 10, ויש חולקים עי' ביאורים ומוספים סי' רסז סק"ג], ומכיון שעדיין אין עליו איסור לישון כרגע מחמת תפילת ערבית עד חצי שעה לפני צאת הכוכבים [משנ"ב רלה סקי"ט], לכן עדיף שיישן […]...