להשו"ע מותר, ולהרמ"א יש להחמיר ובמקום הצורך גם להרמ"א יש להקל, ובדיעבד בכל גוני אין לאסור (ראה סי' שכ ס"י ומשנ"ב שם וסי' שיח שט"ז ורמ"א ומשנ"ב שם).
והנה במשנ"ב סי' שכ נקט דלהרמ"א יש להחמיר במים, ובשם הגרשז"א הובא (שש"כ פ"י הערה י) דמה שכתב המשנ"ב בסי' שיח להקל לגבי שומן בדיעבד, אין הדין כן לגבי מים, ועי"ש שכתב החילוק דבמים יש לו מים אחרים ואם אין לו מים אחרים יהיה דינו במים כמו בשומן (ועי' שה"ל ח"ז סי' מ), ולולי דבריו של הגרשז"א היה מקום לפרש דברי המשנ"ב באופן אחר דמה שכתב שיש להחמיר להרמ"א היינו לכתחילה וקאי בזה על מה שכתב קודם לכן על דברי השו"ע בשם הרע"א דגם לכתחילה שרי, וע"ז קאמר דלהרמ"א יש להחמיר אבל בדיעבד אפשר דגם במים אין להחמיר דהוא ספק נולד, בפרט כאן דאפי' לכתחילה התיר הרמ"א במקום צורך.
ובאופן שמניחו בשמש לא כדי שינמס לגמרי אלא מעט בלבד בלא שתשתנה צורתו על ידי זה ואינו ניכר השינוי שיהיה, מותר, וכן אם הקרח קפא רק מעט בצדדי הכוס ולמעלה שכשינמס החלק הקפוא לא יהיה ניכר בכוס מותר, כיון שכל שאינו ניכר לא נחשב נולד לענייננו (ראה משנ"ב בסי' שיח שם ס"ק קה).
ולפ"ז גם לגבי הקפאה אם הוציא קרח מהמקפיא והתחיל לאבד מכחו של הקרח יהיה עדיין לכאורה מותר להחזירו להקפיא כל עוד שעדיין לא שינה את צורתו.
מק"ט התשובה הוא: 119470 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119470
