בני ספרד יכולים להשתמש בציצית כזאת (או"ח יד א) ובני אשכנז לכתחילה לא (רמ"א שם, ולענין הדעות האוסרות עי' הגהות מיימוני הל' ציצית פ"ג ועוד), וכעת בשעת הדחק אם האפשרות לייצר כמויות ציצית לכל הנזקקים הוא רק בתוספת כח עזר של נשים נחשב בדיעבד ויש להקל להכין לחיילים גם לבני אשכנז, אולם כל חייל לגופו מצוה שירכוש בחנות ציצית שכשרה לכתחילה לדעת הרמ"א.
גם בני ספרד אם יש להם אפשרות בקלות לחשוש לדעת המחמירים ראוי לחשוש לכך, וזה מכונה "מהיות טוב אל תקרי רע" ו"אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות", ובפרט בדבר שיש שיטה שהוא פסול מדאורייתא (בפרט דהרי לשיטתם הרי יותר טוב שלא ילבש ציצית כלל מאשר ציצית ד' כנפות הפסולה לשיטתם, וא"כ בודאי טוב לחשוש לזה כשהוא בקלות).
מקורות: בשולי היריעה יש לציין לגבי לשמה אם אשה קשרה ציצית ואומרת שכיוונה לשמה, או שהיה שם איש שאמר לה לפני עשייתה שתעשה לשמה וכוונה לשמה, הרי זה כשר (ראה או"ח יא, א, ומשנ"ב וביאור הלכה שם, ובמשנ"ב סי' יד שם).
ומ"מ יש בזה נידון וסתירות בפוסקים האם מועיל לשמה במחשבה בלא דיבור, ומ"מ סתמתי מה שכתב המשנ"ב בהל' ציצית בבה"ל שם בשם מהר"ם בנעט דסגי במחשבה של האשה.
מק"ט התשובה הוא: 4717 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4717
