שאלה – כתיב [דברים פרק לב פס’ מז], כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה. וצל”ע מהי כפילות הל’ כי הוא חייכם ודבר הזה תאריכו ...קרא עוד
שאלה – כתיב [דברים פרק לב פס’ מז], כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה.
וצל”ע מהי כפילות הל’ כי הוא חייכם ודבר הזה תאריכו ימים.
תשובה – יעויין במדרשות דאי”ז אותו המכוון ויש כמה דרשות הנלמדין מזה ובספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלו יליף מזה שזהו א’ מהדברים שנוטל שכרן בעוה”ז, ר”ל דחד לעוה”ב וחד לרבויי אף עוה”ז, וז”ל הספרי, ובדבר הזה תאריכו ימים, זה אחד מן הדברים שהעושה אותם אוכל פירותיהם בעולם הזה ואריכות ימים לעולם הבא ומפורש כאן בתלמוד תורה בכבוד אב ואם מנין תלמוד לומר [שמות כ יב] כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך בשלוח הקן כתוב [דברים כב ז] שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים בהבאת שלום כתוב [ישעיה נד יג] וכל בניך למודי ה’ ורב שלום בניך עכ”ל.
והנה בספרי לעיל מינה נזכרה דרשא על ואחות לוטן תמנע, ומשמע דקאי על רישא דקרא דכי לא דבר ריק הוא מכם, אבל במדרש תנאים מבואר דיליף ב’ דברים מרישא וסיפא דכי הוא חייכם גופי’, וז”ל, כי הוא חיי’ אפלו דבר קל שבתורה שאת אומ’ למה נכתב יש בו חיים בעולם הזה ואריכות ימים לעולם הבא כגון ואחות לוטן תמנע (ברא’ לו כב) וכי מה היה לוטן אלא אחד מן השלטונות שנ’ בהן (שם לו כט) אלוף לוטן אלוף שובל מהוא אומ’ (שם לו יב) ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו אמרה הואיל ואינה כדאי להנשא לו לאשה אהיה לו לשפחה והרי הדברים קל וחומר מה אם עשו הרשע שלא היה בידו אלא מצוה אחת על ידי שהיה מכבד את אביו היו מלכים ושלטונות רצים להידבק בו על אחת כמה וכמה יהו רצים להידבק באבינו יעקב הצדיק שקיים את התורה כולה שנ’ (שם כה כז) ויעקב איש תם: כי הוא חיי’ אם אתם משמרין דברי תורה נפשכם אתם משמרין: משל לה”ד למלך בשר ודם שצד צפור ונתנו ביד עבדו ואמ’ לו הזהר בצפור זה שאני מבקש אותו לבני אם אתה זהיר בה מוטב ואם לאו הריני נוטל נשמתך תחתיה כך אמ’ הקדוש ברוך הוא לישראל דברי תורה שנתתי לכם אם אתם משמרין אותה מוטב ואם לאו הריני נוטל נפשכם תחתיה לכך נאמ’ כי הוא חי’: ובדבר הזה תא’ ימ’ על האדמה זה אחד מן הדברים שהעושה אותן אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ומפורש כאן לתלמוד תורה מלמד שהיא מארכת ימיו שלאדם שנ’ (משלי ג טז) ארך ימים בימינה: בכבוד אב ואם מנ’ שנ’ (שמות כ יב) כבד את אביך ואת אמך למ’ יא’ ימ’ בשילוח הקן מנ’ שנ’ (כב ז) שלח תש’ את האם [וגו’]: בהבאת שלום בין אדם לחבירו מנ’ שנ’ (ישע’ נד יג) וכל בניך למ’ ה’ ורב שלום בניך עכ”ל.
והנה פשט הכתוב הוא דהמשך הכתוב בא ללמד שלא יגלו מאדמתן, וקאי אארץ וגו’ וכמ”ש האבן עזרא כי הוא חייכם – כטעם יראת ה’ תוסיף ימים (משלי י, כז).
ועוד, שתהיו בארץ טובה ולא בגלות עכ”ל.
וכן יש מקום לבאר עוד ע”פ מ”ש בשבת דף קה ע”ב איתיביה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן ויעבדו העם את ה’ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע אמר לו בבלאי ימים האריכו שנים לא האריכו, פרש”י שכלו ימיהם בטוב, דחשיב אריכות ימים, כדאמרינן בסדר יומא (עא, א) כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו וכי יש לך שנים של חיים ושנים שאינם של חיים אמר ר’ אלעזר: אלו שנותיו של אדם שמתהפכות עליו מרעה לטובה עכ”ל.
ולפ”ז כאן בא ללמד שיאריכו גם שנים וגם ימים, ואע”ג דאמרי’ התם ברכה שאני וז”ל: אלא מעתה למען ירבו ימיכם וימי בניכם ימים ולא שנים ברכה שאני, וא”כ ה”נ דמיירי לגבי ברכה סגי ברישא דקרא דכתיב כי הוא חייכם, י”ל ה”מ התם דכתיב ימים אבל הכא ברישא דקרא לא כתיב ימים אלא כי הוא חייכם, ולהכי הדר למכתב גם סיפא דקרא וצ”ע.
והרב אלשיך הקשה קו’ זו בין יתר קושיותיו, וז”ל, ועוד אומרו ובדבר הזה תאריכו ימים כו’, כי אחר שהיא חיינו מי לא ידע כי בה נאריך ימים.
ותירץ בסוף הדברים גם ע”ז וכתב.
.
.
וזהו כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם, כי חיות כל דבר תלוי בשורשו אשר הוא חלק ממנו, למען יבינו וישכלו כי עשות רצונו יתברך טובה וחייהם המה, וכל עוד שהם דבקים שם והתורה דבקה מהם ומלאה מהם חיים, ובהפרדם פגרים מתים.
ועל כן ישמרו לנפשותם פן תעקר נפשותם וחיותם ממקורם, כי אוי להם בסורם ממנו יתברך והפרדם מן עבודתו, כי הן גועו אבדו כמקרה דגי הים הפורשים מהם אל היבשה גם הוא יקרם.
ועל כן בהעוותם ויחשבו כמתי עולם, אז ידלגו כאיל לשוב מהר להחיות נפשם כי מתה.
ולבל יאמרו ללבבם כי הלא החיים ההם הם אל חיי הנפש, ולמה לא נעבוד על חיי הגוף גם הוא.
לזה אמר ובדבר הזה תאריכו ימים כו’, לומר אם תעשו עיקר על חייכם בעולם הזה, לא תהיה לכם חיי הנפש.
אך בעשותכם על חיי הנפש יהיה לכם גם חיי הגוף, וזהו ובדבר הזה הוא חיי הנפש הנזכר תאריכו ימים על האדמה.
או יאמר ובדבר הזה כו’ לומר אם כל כך נפרדו הגוים מכם, כי אתם חלק אלוה ממעל כי דבר רק הוא מכם ולא הם, ימשך מזה לבלתי האריך ימים ישראל על האדמה כגוים.
כי הלא לפי גודל קדושת הנפש עד היותם חלקו יתברך בהנשא מעלתה תהיה הנשאה מעל הארץ, כי הלא יגדל החשק נמרץ לשוב אל מקורה יתברך כי היא חלקו עד בלי די, ואם כן או מי יחיה בעולם הזה ויזכה לשנים רבות.
על כן אמר ובדבר הזה אדרבא תאריכו ימים על האדמה כו’, והוא כי האדמה אשר אנו עוברים את הירדן היא ארץ ישראל קדושה אשר שם כבודו יתברך יותר מבכל העולם, כלומר ואם כן איפה אל יהי מקום לזעקת נפשך עד שוב עד כסא הכבוד, כי הלא גם כסא הכבוד מרום ה’ רועה ישראל לא יחסר משם עכ”ל.
שאלה – כתב רש”י דברים פרשת האזינו פרק לב פס’ מז כי לא דבר רק הוא מכם – לא לחנם אתם יגעים בה, כי הרבה שכר תלוי בה, כי הוא חייכם.
דבר אחר אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר, תדע לך שכן אמרו (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע, (שם לו, יב) ותמנע היתה פלגש וגו’ לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו, וכל כך למה, להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים להדבק בזרעו.
ובמ”ש שאין בו מתן שכר צ”ב מאי אתא תו לאשמעינן בזה, ובשלמא לפירושא קמא דמיירי על יגיעת התורה [ס’ הזכרון], מובן דבא להוסיף שעל עצם היגיעה נוטלין שכר ג”כ, אבל לפי’ זה צ”ע.
תשובה – אתא לאשמעינן שגם בדברים שבתורה הנראים קלים ג”כ נוטלין על דרשתם מתן שכר.
ולשון הספרי כאן הוא, ללמדך שאין לך דבר ריקם בתורה אלא כל דבר שאם תדרשנו יש בו מתן שכר בעוה”ז והקרן קיימת לו לעוה”ב, ולפ”ז ניחא טפי דאתא לאשמעינן שיזכה לאכול פירותיהן והקרן קיימת אם ידרוש מקראות הללו.
שאלה – בדברי רש”י הנ”ל צ”ב מ”ט כתב שילמד ליטול שכר הא קי”ל ברפ”ק דאבות אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע”מ לקבל פרס.
תשובה – כבר הארכתי לך בזה במקו”א [בתשובתי אליך בביאור דברי הרמב”ם בענין תשובה], עיין שם בהרחבה מה שהבאתי הרבה מקומות שנזכר כעי”ז בדברי המקראות ובדברי רז”ל, וא”צ לשוב על הדברים עוד.