שאלה האם תקנו דין מאמר ביבמה כבר בזמן בועז ורות או לא מאחי הגאון רבי שמואל אברהם שליט"א *** תשובה בע"ה יום ב' כ"ב אדר ע"ז כתיב ברות ד' י"ג, וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן, ועי"ש ...קרא עוד
שאלה
האם תקנו דין מאמר ביבמה כבר בזמן בועז ורות או לא
מאחי הגאון רבי שמואל אברהם שליט"א
***
תשובה
בע"ה יום ב' כ"ב אדר ע"ז
כתיב ברות ד' י"ג, וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן, ועי"ש במלבי"ם שכתב, ויקח בעז, מספר שלא נהג כמיבם את אשת אח שאז יבמה יבא עליה ויבמה וקדושי כסף ושטר אין קונים רק עושים מאמר שהוא מדרבנן, כי יבום הזה לא היה אלא מצד המנהג לבד וקדש אותה בקדושי כסף או שטר שעז"א ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה, קודם שבא עליה, ואח"כ ויבא אליה, עכ"ל המלבי"ם, אם כי אין הכרח מדבריו לאחד הצדדים כאן, די"ל דקאמר רק עושים מאמר אחר שתקנו רבנן, ולא שייך לשון קיחה בזה.
ועי"ש עוד באלשיך שכתב וז"ל, כי לא קרב אליה בלילה ההוא, כי אם אחר ליקוחיה על ידי חופה וקידושין וברכת חתנים.
וזהו אומרו ויקח בועז את רות שהיא קדושין וגם חופה, וזהו לו לאשה כלומר ותהי לו לבדו שהוא ייחוד הנקרא חופה, ועל ידי כן קנאה לאשה, ואז ויבא אליה לומר אחר הדברים האלה שהן קדושין וחופה הוא מה שויבא אליה, אך קודם לכן שהוא בלילה ההוא שנדדה שנת בועז ויחרד האיש וכו' לא בא אליה ע"כ.
ועי' להח"ס בס' תורת משה במדבר ביאורים לרות ד"ה לבלתי לכת מש"כ שם בענין הנ"ל דס"ל שהיה יבום.
וראה בשו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן מב, שהביא באריכות נפלאה הרבה מראי מקומות לנושא זה.
וז"ל שו"ת חת"ס ח"ה סי' קי"ב, אבל בלא"ה אין ראי' מרות שהיתה זקוקה ליבומו של בועז כמ"ש רמב"ן פ' וישב ועיי' פ' הערל ע"ו ע"א כ' שם מהרש"א שאפי' היתה רות אסורה משום איסור עמוני' מ"מ הי' היבום מותר לגואל ולבועז משום דאתי מצות עשה דיבמה יבוא עלי' ודחי ל"ת דעמוני' ע"ש והואיל והיתה זקוקה לו הי' נקרא מודעתנו אבל זולת זה לא, ומשוה"נ כתיב ולנעמי מודע לאישה ושמו בועז וקשה הרי גם לנעמי עצמו הי' מודע אע"כ שעיקר הפרש' לא בא אלא ליחסו אחר אלימלך שתהי' עי"ז רות זקוקה לו וזה ע"י קורבת אלימלך ולא קורבת נעמי דלענין יבום אחים מאב בעי' עכ"ל.
ועיין בהערות בעל השואל ומשיב הרי"ש נתנזון זצ"ל על הנחלת שבעה (סי' י"ב הערה קנ"ג), וז"ל, דעת הרא"ש (כתובות פרק א' סימן י"ב) דברכת אירוסין צריך עשרה, וכתב הטעם דלמאן דיליף (בכתובות דף ז' ע"ב) מבועז הרי עשה גם ברכת אירוסין, והקשה דודי הגאון בישועות יעקב (סימן ס"ב ס"ק ג') דאם כן מאי פריך (שם) והא בועז אלמון שנשא אלמנה הוא, ותניא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח בועז וכו', ומאי קושיא, דלמא מחמת אירוסין עשה כן, והיא קושיא גדולה.
והנראה, דהנה לכאורה צריך להבין לפי מה שכתב המהרש"א בחידושי אגדה כאן וביבמות פרק הערל (דף ע"ז ע"א ד"ה כתנאי) דבועז קיים מצות יבום דבעת ההיא היה נוהג מצות יבמה אף בקרובים ולכך היה העשה דוחה הלא תעשה, ואם כן למה בירך ברכת אירוסין, ובשלמא ברכת נשואין כתב הרמב"ם (פרק ב' מיבום הל' ב') דאף יבם מברך, אבל ברכת אירוסין נהי דחז"ל תקנו מאמר ביבמה, אבל היאך שייך לברך מקדש ישראל על ידי חופה וקידושין, דהיאך שייך חופה ביבמה, וגם הקידושין אינן רק מדרבנן, ובאמת שהרמב"ם שם לא הזכיר רק ברכת חתנים ולא ברכת אירוסין, אמנם מלשון העיטור (אות כ' - כתובת יבמין) הובא בטור לקמן (סימן קס"ו סעיף ט') נראה דחז"ל תקנו גם ברכת אירוסין, הואיל ומברך ברכת נשואין יש לברך גם ברכת אירוסין ויהיה ככל הנשים דעלמא, ועיין בב"ח (שם סעיף ג').
ומעתה זה דוקא אם אלמן שנשא אלמנה צריך לברך, אבל אם נימא דאין צריך לברך אם כן שפיר מקשה מבועז דהא שם היתה יבמה והיאך מברך ברכת אירוסין, הא באמת ברכת אירוסין לא שייך כלל ביבמה, ורק משום דמברך ברכת חתנים לא פליג ומברך גם ברכת אירוסין, אבל אם אינו מברך ברכת חתנים פשיטא דלא יברך ברכת אירוסין בלבד דלא שייך בגוה, ועל זה משני דיום אחד מברך, וממילא בירך גם ברכת אירוסין איידי דמברך ברכת נשואין, ושפיר כתב הרא"ש דבועז עשה גם ברכת אירוסין אגב ברכת נשואין.
ומיהו גוף דברי המהרש"א צ"ע, דהא רות נכרית היתה, ואם כן לא תפסו הקידושין כלל, ועיין בתוס' (כאן ע"ב ד"ה והא בועז) וכו' עכ"ל.
***
קרא פחות