אמרי' בגיטין נט ע"ב דיש ליתן לכהן מנה יפה ראשון והעירו שם התוס' והרא"ש פ"ה סי' כ דהרי אמרי' בפסחים נ ע"ב שהנוטל מנה יפה אינו רואה סימן ברכה, ותירצו דכהן נוטל מנה יפה ראשון בצדקה ובמתנות עניים ובסעודת חברים אבל בשותפות לא, והובאו דבריהם להלכה במג"א ובמשנ"ב סי' רא ס"ב.
ובפנים דברי הפוסקים לא נתבאר להדיא טעם החילוק בין האופנים שנזכרו בדבריהם, אבל נראה דהחילוק הוא שבכל דבר שהוא בבעלות הכהן עם אדם נוסף שהוא נידון של ממונות אין ראוי לו לכהן ליטול יותר מחבירו, אבל דבר הבא מעלמא כגון צדקה ומתנות עניים או סעודה בבני חבורה שאין מקפידין בממונות לא.
והטעם שנקטו סעודה של חברים נראה משום דאמרי' בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשקל וכו' ולכך נקטו סעודה של חברים שאין מקפידין ובזה דמי למידי דאתי מעלמא ולא לדבר שיש לישראל שלטון ובעלות כמו שכתבו לגבי שותפות כיון שאין מקפידין.
ואפשר דבני חבורה המקפידין זה על זה שעוברין משום משקל ומנין וכו' ה"ה שגם כהן שם לא יטול מנה יפה ראשון בסעודה כזו.
ויש מי שרצה לפרש הדברים באופן אחר אבל בהרא"ש שם להדיא נזכר הלשון ולא מיסתבר לדרוש הפסוק הזה להרגיל הכהן שיתן עינו בחלק יפה ע"כ.
עכ"פ בחדר בבית ההורים כיון דאתי מעלמא לכאורה הוא דומה לאופנים שנקטו הפוסקים שנוטל מנה יפה ראשון.
וצע"ק בגוף דברי התוס' והרא"ש למה לא תירצו דמ"מ מצוה על הישראל לוותר לכהן ורק דלכהן אין לקחת המנה היפה, ויש לומר דמ"מ משמע בגיטין שם שיש לכהן לקחת מה שיתן לו הישראל (ועדיין צ"ע למה לא תירצו דהגמ' בפסחם מיירי במי שלוקח המנה יפה מעצמו, ואילו מי שנותנים לו אינו בכלל הקללה, ויש לומר דזיל בתר טעמא, עי' בפסחים שם, ומשמע להו דטעם זה שייך בכל גווני).
א"נ שמא ס"ל דפרטי דינים אלו הם מדרבנן ולא מסתבר דתקנו רבנן באופן שאינו דבר הראוי לעשות, אבל בגמ' שם משמע שהוא מדאורייתא, וכן נקטו הרבה ראשונים, אולם בתוס' חולין פז ע"א ורא"ש שם פ"ו סי' ח נקטו דהוא אסמכתא בעלמא, וא"כ יש לומר דאזלי לשיטתייהו, אולם בהרא"ש בגיטין שם משמע דנקט כן גם להצד שהיא דרשא גמורה כמו שהובא לשונו לעיל אם כי קאי מדאורייתא שם כעין הך סברא.
אולם הפמ"ג במשב"ז בפתיחה לסי' קלה נקט שקדימת כהן הוא רק בדברי קדושה ומנה יפה שמא היינו בסעודת מצוה, וכן בתומים סי' טו סק"ג נקט דקדימת כהן הוא בדבר מצוה.
אולם העירו בילקוט ביאורים על הגמ' בגיטין שם דחדא דפשטות הראשונים לגבי מנה יפה אינו דבר מצוה ובפרט ברש"י בגיטין שם, וכן מבואר בראשונים דגם בדין יש להקדים כהן (רש"י שברי"ף וריטב"א בסוף מו"ק), וכן יש להוסיף ולהעיר ממה שלא תי' כן התוס' והרא"ש על קושייתם לחלק בין דבר מצוה לדבר הרשות, וגם במג"א ובמשנ"ב סי' רא שם לא משמע דמיירי דוקא בסעודת מצוה, וכן ציינו שם בשוע"ר סי' רא ס"ג וקצש"ע סי' קמד ס"ח דבכל גווני הוא.
ומש"כ בגמ' וקדשתו בכל דבר שבקדושה פי' הרא"ש בנדרים סב ע"ב דהיינו בכל דבר שאפשר לקדשו (ועי' גם מהר"ם שיף בגיטין שם), וכך מסתבר לשון הדרשא, ולא דרק בדבר מצוה יש לקדשו.
ומ"מ באמת בדין וקדשתו לא מצינו שצריך לוותר לכהן לגמרי על המנה אלא להניח לו ליטול מנה יפה ראשון ויטול הישראל מנה רעה אחריו, וכ"ז במנה דאתיא מעלמא, דאילו בשותפות אפי' מנה יפה א"צ להתוס' (ואף דלגבי בהמ"ז הוא ויתור גמור יש לומר דהיינו בדבר של כבוד שבזה הכהן קודם לישראל גם לדחות אבל בדבר של ממון לכאורה לא מצינו), אבל באמת לא נתבאר הגדר בזה, דהנה לו יצוייר דיש בצד האחד מנה קטנה ובצד שכנגדה מנה אחת אפים שמא בזה כבר חשיב ויתור דבויתור י"ל דאין מחוייב בזה כלפי הכהן וכנ"ל, ומאידך גיסא מנה יפה יש במשמעה שהיא משובחת יותר מחברתה וכדאשכחן בכ"מ הלשון יפה בב"ק דהמשמעות יפה בשווי, ואין לטעון דמתנות כהונה אין כולל הפסד ממון דאדרבה מתנות כהונה הם דבר שבממון.
ומ"מ לענין חדר אירוח ללילה אחת בבית הורים לכאורה במקרה רגיל הוא בכלל דין מנה יפה שצריך להקדים הכהן.
ולגבי לדלג על תור לכאורה יצא חילוק דאם כל אחד תפס כבר את תורו א"כ לכאורה יש בזה כעין תפיסה דממון דלהוציא ממון לא אמרי' נוטל מנה יפה ראשון, ובזה שייך תווהו בה אינשי (דפסחים שם) אם יקדים הכהן, אבל אם לא היה כאן תפיסה וכגון שהממונה מחליט למי לקרוא קודם א"כ לכאורה כהן קודם כמו שקודם לפתוח בתורה ראשון ולא גרע מסעודת חברים שבזה ג"כ הכהן קודם למנה יפה, וכמ"ש הרש"י שברי"ף במו"ק שם והריטב"א שם לענין הקדמה בדין (ואי"ז רק דין הקדמה מצד הדיין דגם בסעודת חברים יש הקדמה אע"פ שאין שם דיין).
ובאופן שהי' תפיסה שלא כדין (שתפס אחר שכבר בא לכאן הכהן) אפשר דכדי לתקן האיסור יצטרך לוותר לכהן להקדים התור וצל"ע בכ"ז.
ואם הכהן מוחל עי' במשנ"ב ס"ס קכח ס"ק קעה דיש פלוגתא באופן המבואר שם, ומבואר שם להדיא דמאן דסובר שיכול למחול על השתמשות ה"ה שיכול למחול על מנה יפה, (וגם משמע שם שזה עיקר הדעה להלכה), ומאידך הט"ז שסובר שאין הכהן יכול למחול על השתמשות בו מבואר שם שהוא מטעם ביזיון אבל באופן שאין בזיון משמע דלכו"ע יכול למחול.
ואם אחד מהם ת"ח ואחד ע"ה או ששניהם ת"ח ואחד יותר ת"ח מחבירו עי' במגילה כח ובמשנ"ב שם ושם מה שנתבאר באופנים אלו אם כהן קודם או לא.
מק"ט התשובה הוא: 125465 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125465
פוסטים קשורים לנושא:
בשבת שחל להיות ביום כיפור האם צריך לומר ג' פעמים ויכולו ואחד מהם על הכוס
אטריות שכבר הופרש מהם חלה ובא לאפות מהם קוגל האם חייב לאחר האפיה להפריש חלה שוב
האם כהן יכול למחול על עליית כהן כשיש חיובים בבהכנ"ס
ריח קל של רפת פרות שמרחף בחלל החדר מהרפת הסמוכה ואינו מפריע ומורגש כלל האם זה אוסר אמירת דברים שבקדושה
משפחה ששכרו קמפוס לתקופת נופש ומקיימים את התפילות באחד מהחדרים האם מותרים לעבור דרך אותו החדר כדי לקצר דרכם
תמצית תה שכבר אבדה טעמה ואי אפשר להשתמש בה יותר לתת טעם במשקה האם אפשר להשתמש בה לתרומת מעשר על תמציות תה אחרות
שני בני אדם המבקשים להכנס לסעודה קודם תפילת ערבית האם אחד מהם יוכל להיות שומר לחבירו להזכירו להתפלל ערבית
חיה שראתה שני בני אדם הדרים במדבר ואכלה אחד מהם האם חשיבא חיה משולחת לגזור תענית או לא
מטבח וחדר שינה הפתוחים זה לזה וכל אחד מהם פתוח לחדר הכניסה של הבית היכן ישים את המזוזה בפתח שבין שני החדרים