שאלה
לכבוד הגאון האמיתי והאדיר מאד וכו' כש"ת
רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
רציתי לשאול י"ג חקירות חדשות שחנני ה' יתברך ברוב חמלתו לאחרי יגיעה גדולה בעניני ברכת האילנות.ואשמח שכת"ר שליט"א יכתוב לי תשובות בס"ד
האם מותר לברך ברכת האילנות על אילן שיש חשש ...קרא עוד
שאלה
לכבוד הגאון האמיתי והאדיר מאד וכו' כש"ת
רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
רציתי לשאול י"ג חקירות חדשות שחנני ה' יתברך ברוב חמלתו לאחרי יגיעה גדולה בעניני ברכת האילנות.
ואשמח שכת"ר שליט"א יכתוב לי תשובות בס"ד
האם מותר לברך ברכת האילנות על אילן שיש חשש שנעבד בשבת רח"ל ?
כשעושים ברכת האילנות ברוב עם, האם מותר לכתחילה שאחד יברך הברכה ברמקול, ויוציא את כולם ?
אונן ל"ע שיום אחרון שהוא אונן, זה בדיוק יום אחרון שיכולים עוד לברך ברכת האילנות, האם יברך ?
אם נאמר שמותר לאונן לברך ברכת האילנות ביום אחרון שיכול לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, האם יהיה מותר לאונן לתת גם צדקה, כידוע שיש ענין גדול ע"פ הקבלה לתת צדקה בשעת ברכת האילנות, ?
האם עדיף לברך ברכת האילנות ברוב עם, או שעדיף לקיים זריזים מקדימים למצוות, לברך מיד, וירוויח לברך בראיה ראשונה ?
האם יש בכלל המושג של זריזים מקדימים למצוות בברכת האילנות ?
האם עדיף לברך רק על אילן אחד, ויהיה זריז לברך ברכת האילנות מיד כשרואה פעם ראשונה אילן אחד בחודש ניסן, או עדיף להמתין ולברך על שני אילנות, ?
בספר עטרת פז (עמודים פד-פה) הביא כמה עובדות מחכמי אר"ץ שבירכו ברכת האילנות ובאו האילנות על תיקונם ונתייבשו העצים, ובעלי העצים לא הרשום לברך שוב לשנה האחרת.
ע"ש.
ויש לעיין אם מותר באופן זה לברך ברכת האילנות בשבת, שהרי גורם בשבת שיתייבש האילן, [וזה חוץ מהסיבה שכתב הכף החיים שע"פ קבלה לא יברך ברכת האילנות בשבת.
ע"ש].
?
בשנת השמיטה, האם יש ענין לברך ברכת האילנות על אילן שיש בו קדושת שביעית, שלא מכור לנכרי, ?
אם היה לו ספק האיך לסיים הברכה אם לומר בנוסח: שלא חיסר בעולמו "כלום", או לומר בנוסח: שלא חיסר בעולמו "דבר", ולכן החליט לסיים הברכה בלי המילה האחרונה, וסיים רק "שלא חיסר בעולמו", האם יצא.
?
אם קבע תור לעשות ניתוח על העיניים, שמועיל להסיר לגמרי המשקפיים, ויוכל לראות היטב בלי משקפיים כלל, האם יחכה כעת לברך ברכת האילנות עד שיעשה הניתוח, ויברך הברכה בלי משקפיים, שזה לכאורה יותר מהודר, ואע"פ שיפסיד לברך בראיה ראשונה שמעכב לפי שיטה אחת, ?
ובכלל יש לעיין אם יש הידור לעשות ניתוח על העיניים כדי להוריד המשקפיים לגמרי, ויוכל לברך יותר בהידור על הראיה בברכת האילנות, וכן עוד מצוות שקשור לראיה, כגון ברכת הלבנה, ברכת מאורי האש, ?
אם מהדר לא לומר שום ברכה לפני שטובל במקווה בבוקר, האם יטבול קודם, אע"פ שמפסיד לברך בראיה ראשונה, ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.
תשובה
בע"ה כ"ג סיון תשע"ח מודיעין עילית
לכבוד החכם המפורסם כמוהר"ר רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שלו' רב
בדיק לן מר בכמה שאלות ותשובות וכו'.
והנני להציג שאלותיכם כאו"א מהם כמות שהם, ולאחמ"כ מה שהיה לי להוסיף על דבריכם בס"ד [אין לפסוק הלכה למעשה].
א, האם מותר לברך ברכת האילנות על אילן שיש חשש שנעבד בשבת רח"ל ?
ת.
כתב בביאור הלכה (סי' רכ"ה ס"ג ד"ה פרי חדש) לענין ברכת שהחיינו על פרי חדש על אילן מורכב, וז"ל, כתב הבאר היטב בשם הלכות קטנות (ח"א סי ס) דעל פירות המורכבים מין בשאינו מינו אין מברכין עליו, לפי שבתחלתו נעשה נגד מצות הבורא, ובתשובת שאילת יעב"ץ (סימן סג) חולק על זה דלעינן בריות נאות אף על הממזר יברך ואין לך הרכבה פסולה יותר ממנו עיין שם, עכ"ל.
ויעוי' מש"כ ע"ז בספר חשוקי חמד [פסחים קיא ע"א] וז"ל, ומסתבר דאין חילוק בין ברכת האילנות לברכת שהחיינו ששניהן הן ברכות השבח, וכמו שמותר להודות להקב"ה בברכת שהחיינו על דבר הנעשה בעבירה, מסתבר דגם בברכת האילנות, וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן כה) שברכת שהחיינו וברכת שככה לו בעולמו ובברכת שלא חיסר שווים בזה עכ"ל החש"ח הנ"ל השייך לענינינו, [ותשובתו זו נדפסה ג"כ בקובץ קול התורה סז תשס"ט], ומסיק שם לענין מורכב שיש בזה ספק ברכות, וגם לענינינו אע"פ שאין כל הספיקות שיש לענין מורכב עי"ש, מ"מ מידי ספק לא נפקא.
אמנם הגרח"ק שליט"א [מעשה חמד תשובות בסוה"ס אות יג] סבר דהלכתא כהיעב"ץ שמברך.
ובאופן שהוא רק ספק היה מקום יש לצרף כאן ס"ס וגם אם לא ניטע בשבת רק נעבד יש מקום לומר שהפירות היו גדלים גם בל"ז.
אבל בעצם הנידון אם ספק ספקא שייך בברכות, המשנ"ב סו"ס רט"ו [סק"כ] נקט שאין ס"ס בברכות, אמנם בשעה"צ ס"ס ר"ז משמע שיש ס"ס גם בברכות לענין צירוף דעות, וכן הפשטות בכוונת השעה"צ ר"ס ר"י עי"ש, ונראה דאע"פ שספק מציאות אין מצטרף לס"ס מ"מ ספק דעות לענין צירוף דעות יש מקום להקל.
ואי נימא שעיקר הדין כהיעב"ץ ורק חיישי' משום חומרא דלא תשא מ"מ י"ל דעכ"פ בספק יש לנהוג כמותו ויל"ע.
ב, כשעושים ברכת האילנות ברוב עם, האם מותר לכתחילה שאחד יברך הברכה ברמקול, ויוציא את כולם?
ת.
זוהי שאלה השייכת בכל הברכות, וידוע מה שדנו ונחלקו בזה הרבה מרבוותא, וכבר האריכו בזה במקומו, אם כי הסברא דחיישי' לדבר מטונף המפסיק כאן לא שייך במקרה כזה ע"פ רוב, אבל עיקר הנידון על גלי הקול שנחלקו בו האחרונים מה גדרו אם נחשב ששומעים מפיו או לא, זה שייך גם כאן, ולכן בודאי מוטב שלא יעשו כן.
ג, אונן ל"ע שיום אחרון שהוא אונן, זה בדיוק יום אחרון שיכולים עוד לברך ברכת האילנות, האם יברך?
ת.
הרי כל ק"ש שאונן פטור ממנה היא ק"ש שאינו יכול לקרוא ביום שלאחריו, דזהו מעוות שאינו יכול לתקון כמ"ש חז"ל, וכל שכן ברכת האילנות שאין חובה לחזר אחר אילנות כדי לברך.
וכן ברכת הנהנין שהאונן פטור הרי על מאכל זה ששאר כל אדם היה מחוייב לברך עליו והוא אינו מברך, הנה הרי כשכבר לא יהיה אונן הרי לא יוכל לברך ברכה זו, ואם יאכל מאכל אחר זוהי חיוב חדש וברכה חדשה, ולא מצינו שהתירו בכה"ג.
[וכמובן שאין דברינו לפי אותן דעות הסוברות שיכול לחייב עצמו לברך ואינו אלא פטור].
ד, אם נאמר שמותר לאונן לברך ברכת האילנות ביום אחרון שיכול לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, האם יהיה מותר לאונן לתת גם צדקה, כידוע שיש ענין גדול ע"פ הקבלה לתת צדקה בשעת ברכת האילנות?
ת.
לגוף הענין של ברכת האילנות באונן עיין לעיל, ולענין צדקה יש להביא מש"כ בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' צא סק"ד) וז"ל, נסתפקתי אם אונן חייב בצדקה לעניים, דאע"ג שיש גם לאו דלא תאמץ ולא תקפוץ ובל ישוב דך נכלם, מ"מ שומר אבידה הרי פטור מריפתא לעניא והיינו משום דכל היכי דליכא בעשה של נתון תתן פקע גם הלאו וא"כ אולי גם אונן פטור מזה, ורק אם נותן לעי"נ של המת מסתבר דכמו שמותר לומר קדיש כך גם מותר גם בזה, וממילא יתחייב גם בפורים במתנות לאביונים ע"כ.
ה, האם עדיף לברך ברכת האילנות ברוב עם, או שעדיף לקיים זריזים מקדימים למצוות, לברך מיד, וירוויח לברך בראיה ראשונה?
ת.
דעת רוה"פ כמ"ש התה"ד דלא אמרינן זריזין מקדימין במצוות שיכול לקיימן בהידור אחר כך, וראה מכתב מכמה גדולים הנדפס בסו"ס לבושי צדקה של ר"צ הכהן.
ו, האם יש בכלל המושג של זריזים מקדימים למצוות בברכת האילנות?
ת.
לפני חילוקי הדינים שנתבארו בפוסקים, יש ג' דברים דלפו"ר א"א לפקפק בהם, הראשון שבכל מצוות שיכול להקדים עשייתן יש זריזין מקדימין למצוות, מלבד מצוות מסוימות שיש ענין לאחרם ואינן ענין לכאן.
ב' שדין זה של זריזין מקדימין למצוות הוא רק הידור במצוה ואינו חיוב כלל, ויש ברכות מסויימות שאמרו שאין מחזרין אחריהם, כמו שאמרו אין מחזרין אחר הנר במוצאי שבתות, אע"פ שזה פשוט שמי שמחזר אחר הנר יטול שכר מן השמים, רק אמרו שכשתקנו ברכה זו לא תקנו בשביל שיחזרו אחריהם, וכ"ש שלא יחזרו להקדים, וגם ברכות שאין חיוב להתחייב בהם מי שממהר להתחייב בהם יטול שכרו מן השמים, אע"פ שאינם דומים ממש למצוות שכבר מחוייב בהם כמו מצוות מילה, שבזה זריזין מקדימין הוא יותר רמיא על האדם אע"פ שאינו חיוב כלל.
והדבר הג' שיש לציין לפ"מ שיובא להלן מהתה"ד שכל דבר שיש הידור כשיתקיים אח"כ מאחר אותו לקיימו בהידור, ולכן גם אם מותר לברך באדר מ"מ אין מקדימין באדר מכיון שע"פ הסוד מברכין בניסן, וכן כל כה"ג.
ועוד דבר אחד יש לציין שלפעמים יש דברים חשובים טפי מלהקדים לברכה זו, דהנה מי שתורתו אומנותו ומעיקר הדין פטור מן התפילה רק שמתפלל מכל מיני טעמים שהובאו בפוסקים וכדי שלא ילמדו ממנו עמי הארץ, א"כ הרי הוא אינו מחוייב כלל להדר ולחפש להתחייב בברכת האילנות ואפשר דמוטב לו לעסוק בתורתו במקום לחזר אחר ברכה זו, וכשיזדמן יברך, ובגמ' ושו"ע איתא היוצא בימי ניסן וכו' ולא נזכר שצורת המצוה היא להדר אחר דבר זה.
ז, האם עדיף לברך רק על אילן אחד, ויהיה זריז לברך ברכת האילנות מיד כשרואה פעם ראשונה אילן אחד בחודש ניסן, או עדיף להמתין ולברך על שני אילנות?
כמ"ש בתשובה ה.
ח, בספר עטרת פז (עמודים פד-פה) הביא כמה עובדות מחכמי אר"ץ שבירכו ברכת האילנות ובאו האילנות על תיקונם ונתייבשו העצים, ובעלי העצים לא הרשום לברך שוב לשנה האחרת.
ע"ש.
ויש לעיין אם מותר באופן זה לברך ברכת האילנות בשבת, שהרי גורם בשבת שיתייבש האילן, [וזה חוץ מהסיבה שכתב הכף החיים שע"פ קבלה לא יברך ברכת האילנות בשבת.
ע"ש]?
ת.
גם אם נקבל סיפור זה כמו שאירע, מ"מ גם אם המקרה אירע פ"א דבר כזה קשה לאסור מחשש שמא יארע שוב דבר כזה, וגם אם לברוא דבר על ידי ספר יצירה אסור בשבת מ"מ זה באופן שאמור לפעול ע"י פעולתו, אבל כאן שאי"ז ממש פעולתו הוא יותר קל ואינו מתכוין ואי"ז פסיק רישא והוא גרמא בעלמא והוא במקום מצוה והחשש שדבר כזה יקרה שוב הוא מעט רחוק.
ולגוף הענין שעבדו עגלא תלתא כל מעלי שבתא ולא בשבתא ממש [סנה' סז ע"ב] אינו ראי' גמורה שאסור לברוא בס"י בשבת, די"ל שרצו להכינו ולתקנו בצורה טבעית, דרק מה שלא היה להם עשו בדרך נס [כמ"ש בדברי חלומות להר"צ הכהן אות ו], ואין נהנין ממעשה נסים, ועי' רש"י תענית כה ע"א, ועוד שאם יברא משבת אינו מן המוכן כדמוכח בעירובין ריש דף מ"ו עיין שם.
שוב ראיתי שכבר כתב הרשב"א בתשובה [ח"א סי' אלף תי"ג] שמה שבראו בע"ש הוא מחמת שביום הששי היה מצליח יותר משאר ימי השבוע עי"ש, ולפ"ז אין ראיה שאסור בשבת.
ובגמ' סנהדרין דף קא ע"א, לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת, ופירש"י שעושה כן כדי שלא יזיקו, וקמ"ל שאין בכך משום צידה, ועי' מ"ב (סי' שכ"ח ס"ק קמ"ג) שאע"פ שע"י הלחש אין הנחש יכול לזוז ממקומו ואפשר לצודו, מ"מ מותר הואיל ואין זה צידה טבעית, ובספר גזע ישי (מ"ע א' אות א', העתקתי ענין זה מספר דף על הדף) כתב לענין אם מותר לברוא בשבת אדם ע"י ספר יצירה ע"פ צירוף שמות הקודש, והעלה לאסור, ול"ד לההא דלוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת, דשאני התם דאין דרך צידה בכך, אבל זה דרכו בכך.
ועי' בשו"ת כרם חמד (או"ח סי' ג') שהקשה על ספר גזע ישי הנ"ל דהיכן מצינו מלאכה כזו במשכן, ואפילו תולדה ל"ה דבעינן תולדה דומיא לאב, ואם באנו לאסור הלימוד בספר יצירה בשבת, גם לימוד שאר דברים שבקדושה יאסר בשבת, כי ידוע שע"י לימוד התורה נבנה עולמות, ואין לחלק בין דבר רוחני ונעלם, לדבר גשמי ונגלה, דמאי נפקא שניהם תורה, אלא ע"כ דמותר אף על גב דהוי פס"ר שנבנה ע"י לימודו עולמות, מ"מ פ"ר מותר בדבר שעיקר איסורו מדרבנן, עכת"ד.
ומ"מ בין למר ובין למר נמצא שאין איסור בנידון דידן.
ויש להביא עוד מ"ש בספר תורת משה להחתם סופר (פ' ויקהל) שמביא בשם האחרונים בישוב קושית הרא"ש (פסחים פרק ע"פ) דאי נימא דמשה מת בשבת איך כתב י"ג ספר תורה באותו יום, דנכתבו מעצמם ע"י השבעה וכדומה ע"כ הותר בשבת, וכתבו המפרשים להעיר כיון דהדיבור היה הכרחי שוב גם מלאכה שע"י דיבור אסור ואיך שרי לעשות מלאכה ע"י השבעה ולענין שבות בודאי שאין נפ"מ אי נעשית ע"י עכו"ם או ע"י כח אחר כיון דסוף סוף נעשית מחמתו.
ועיין מה שדנו בזה בארץ צבי ח"ב סי' ט, ובחשוקי חמד שבת צד ע"א וסנה' קיא ע"א.
והנני להביא עוד מה שראיתי שכתב חכם א' [ולא בדקתי כל המקורות בפנים], כתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב (סי' צט), שההורג נפש ע"י שם או כישוף, אפשר שכיון שבדיבורו עביד מעשה הו"ל דומיא דמימר, וכזורק חץ להרוג, וע"ז נאמר חץ שחוט לשונם.
והחיד"א הביא את דבריו בספרו דבש לפי (מע' מ אות ה'), ע"ש.
וכ"כ הרב מעשה רוקח (פכ"ד מהלכות שבת ה"ז), שההורג ע"י הזכרת שם המפורש בשבת, כמו שהרג משה רבינו את המצרי, מקרי אב מלאכה לחייבו, שהוצאת נפש הוא, והוי תולדה דשוחט, ומה לי על ידי סייף וכיו"ב, ומה לי ע"י שם, הא קי"ל דעקימת שפתיו הוי מעשה וצ"ע, ע"כ.
ט, בשנת השמיטה, האם יש ענין לברך ברכת האילנות על אילן שיש בו קדושת שביעית, שלא מכור לנכרי?
ת.
אם נתקיימה בו מצוות שביעית יש מקום לומר דעדיף לברך עליו וכמ"ש הפוסקים להשתמש בשיירי נרות של בהכנ"ס הואיל ואתעביד ביה חדא מצוה וכו', ולמדו זה מעירוב שאמרו ע"ז כן בגמ', ומאחר שדבר זה הוא הידור ולא מצד הדין להכי נראה שאפשר לקיים הידור זה גם בדבר שהמצוה שנתקיימה בו עדיין הוא רק שב ואל תעשה, ואם גם פירותיו הספיקו לקיים בהם מצוות שלהם יתכן שהאילן נחשב שעשו בו מצוה אבל זה כבר יותר מסתבר דלא.
י, אם היה לו ספק האיך לסיים הברכה אם לומר בנוסח: שלא חיסר בעולמו "כלום", או לומר בנוסח: שלא חיסר בעולמו "דבר", ולכן החליט לסיים הברכה בלי המילה האחרונה, וסיים רק "שלא חיסר בעולמו", האם יצא.
?
ת.
מסתבר שיצא, שהרבה מהקדמונים לא דקדקו בנוסחאות כה"ג, והדוגמאות לברכות המקוצרות המובאות בכמה מקומות בש"ס ופוסקים הם מקוצרין בהרבה מאשר רק חסרון תיבה זו, ולכן אין לו לחזור ולברך.
יא-יב, אם קבע תור לעשות ניתוח על העיניים, שמועיל להסיר לגמרי המשקפיים, ויוכל לראות היטב בלי משקפיים כלל, האם יחכה כעת לברך ברכת האילנות עד שיעשה הניתוח, ויברך הברכה בלי משקפיים, שזה לכאורה יותר מהודר, ואע"פ שיפסיד לברך בראיה ראשונה שמעכב לפי שיטה אחת, ובכלל יש לעיין אם יש הידור לעשות ניתוח על העיניים כדי להוריד המשקפיים לגמרי, ויוכל לברך יותר בהידור על הראיה בברכת האילנות, וכן עוד מצוות שקשור לראיה, כגון ברכת הלבנה, ברכת מאורי האש?
ת.
ב' שאלות אלו מענין אחד הם, ודנו בזה כבר וכן הגרח"ק שליט"א, ועיין שקל הקודש (ציון ההלכה הל' קידוש החודש פ"ב ס"ק לח) מה שהביא בשם הריטב"א, וכמדומה שבפועל לא חוששים העולם לחשש הנ"ל, וכן יצא מדברי הגר"ח [בע"פ] לענין קידוש לבנה למעשה, וממילא לוותר על ראיה ראשונה בשביל זה קשה לומר, וכן לטרוח לעשות בשביל זה הסרת משקפיים לכאורה הוא בגדר השתדלות מרובה.
והנני להביא לו מה שמצאתי בספר ליקוטים [ולא בדקתי מקורותיו בפנים] לענין קידוש לבנה שכתב וז"ל, כתב בשו"ת הלק"ט חלק א' (סימן צט), שראיה דרך זכוכית ראיה מעלייתא היא, וכן כתב המהר"ם בן חביב בשו"ת קול גדול (סימן נ'), ובשו"ת שבות יעקב שם, ובברכי יוסף (סימן רכד), ובשערי תשובה (סימן תכו אות א'), ובבן איש חי (פרשת ויקרא אות כג), ועוד אחרונים.
וכמבואר ד"ז בשו"ת יחוה דעת חלק ד' הנ"ל.
ואם יכול לברך ברכת הלבנה בעד חלון של זכוכית, בשו"ת שבות יעקב חלק א' (סימן קכו) כתב להתיר בזה, וכן כתב בשו"ת קול אליהו חלק ב' (סימן יז), ובספרו כסא אליהו (סימן תכו).
וכן כתב בברכי יוסף (סימן רכד אות א', וסימן תכו אות ד'), ובספרו מחזיק ברכה (אות קפה), שאם יש לו מיחוש יכול לברך דרך החלון.
ואם מצטער מהרוח, כגון שהוא קצת חולה וירא שלא יזיקנו, ושמא יעבור הזמן, יכול לברך כשרואה אותה מן החלון דרך זכוכית, ובלבד שיראנה מאירה ובהירה.
והו"ד בספר שמח נפש (דף קג), ובכף החיים (אות יט).
ע"כ.
יג, אם מהדר לא לומר שום ברכה לפני שטובל במקווה בבוקר, האם יטבול קודם, אע"פ שמפסיד לברך בראיה ראשונה?
ת.
אם מיירי בטבילה לקריו יש מקום לדון בזה, אבל אם הכונה לטבילה של תוספת קדושה בלבד לכאורה אין לזה מקור ברור מצד הדין לדחות כל דבר שיש בו הידור, ודבר זה לברך עכ"פ לכתחילה בפעם הראשונה נזכר להדיא בפוסקים, והרי לא נימא דכל מי שינהיג לעצמו הנהגה ידחה הדין מחמת הנהגתו.
בכבוד רב הצלחה רבה וכט"ס
ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה
קרא פחות
