כן אבל אינו מעכב. מקורות: בגמ’ ופוסקים נזכר נשיאת כפים של כהנים לעלות לדוכן, מאידך לא נזכר בגמ’ בשום מקום להדיא שעליה לדוכן הוא מתנאי ודיני נשיאת כפים, אם כי יש מהפוסקים שהזכירו שהיא הנהגה טובה ונכונה גם ...קרא עוד
כן אבל אינו מעכב.
מקורות:
בגמ’ ופוסקים נזכר נשיאת כפים של כהנים לעלות לדוכן, מאידך לא נזכר בגמ’ בשום מקום להדיא שעליה לדוכן הוא מתנאי ודיני נשיאת כפים, אם כי יש מהפוסקים שהזכירו שהיא הנהגה טובה ונכונה גם האידנא להנהיג שהכהנים יעלו על גבי מקום גבוה ויברכו, אם כי להלכה נקטו הפוסקים רובם ככולם שאינו לעיכובא כלל אלא הנהגה טובה וישרה.
ויעוי’ בלשון הפמ”ג סי’ קל על דברי השו”ע שם שמי שראה חלום יעמוד לפני הכהנים בשעה שעולים לדוכן וכו’, וכתב שם הפמ”ג במשב”ז סק”ב, מלת דוכן הוא מקום שעולים הכהנים וכו’ והביא שם בשם הלבוש שדוכן הוא איצטבא, וסיים שם דעכשיו עולים על מעלות שלפני ארון הקודש ע”כ.
ואמנם לא נזכר בדבריו להדיא שיש חיוב בעלייה דוקא, ועיקר מה שבא בתחילת דבריו הוא לבאר הלשון לעלות לדוכן, אבל בסוף דבריו שהזכיר ועכשיו עולים וכו’ משמע שבא לומר שהוא מנהג נכון שעושים מעין דומיא דמה שהיה בזמן התקנה, רק שלא פירש בדבריו (כדרכו של הפמ”ג לכתוב הדברים באופן שאינו מוכרע מחמת ענוה) אם הוא ראוי או לכתחילה או מנהג טוב או מנהג שיש לו סמך.
והמקור הקדום ביותר לענין שיש ענין להדיא לעשות באופן של עליה דוקא, לכאורה נמצא בלקט יושר (ח”א אורח חיים עמ’ כז ענין ב) בשם בעל התה”ד וז”ל, וזכורני פעם אחת אמר לי טול ספסל או שרפרף וכו’, והעמד אותו לפני ארון הקדש בבית הכנסת שלי כדי שיעמדו עליו הכהנים כשילכו לדוכן וגובה השרפרף היה טפח וחצי עכ”ל.
וכן באשל אברהם מבוטשאטש סי’ קכח נקט דלכתחילה נראה מצוה מן המובחר לעלות על מדרגה ונכון שתהיה לפחות ג’ טפחים וכשיש הרבה כהנים נראה שמספיק שני כהנים ואולי אפי’ אחד, ובדיעבד פשיטא שאין קפידא בזה, שיש מנינים שקשה לארגן בהם מדרגה, ויש שלכתחילה אינם מצריכים מדרגה ולכן ש”ץ הנושא את כפיו בודאי שלא יעלה על מדרגה, עי”ש באריכות.
ובבן איש חי פ’ תצוה משמע שהוא מנהג הקרוב לחיוב גמור (אם כי לא נקט שם שהוא לעיכובא ממש), וז”ל, מקום עמידת הכהנים לברך הוא על האצטבה שאצל כותל המערב המתפללים כנגדו כי משמעות דוכן ר”ל אצטבה, והמתרשל בזה שלא לעלות על הדוכן לעמוד שם, אלא עומד בקרקע ההיכל הרי זה משנה מדברי חז”ל, כי לא על חינם אמרו חז”ל לעלות הכהנים על הדוכן, ופה עירנו יע”א היה מנהגם לעמוד הכהנים בקרקע ההיכל ולברך בר”כ ואינם עומדים על האצטבה שבסוף ההיכל ותהילות לאל עשיתי המנהג שיעלו ויעמדו על האיצטבה שבסוף ההיכל ושם יברכו וכן ראוי לדקדק בזה בכל אתר ואתר עכ”ל.
ומאידך מצינו קצת מהפוסקים שנקטו שדין עלייה לדוכן הוא ממש לעיכובא, ויעוי’ בבית יהודה למהר”י עייאש שהשיג על חכ”א שעשה נשיא”כ בלא דוכן, וס”ל שם למהר”י עייאש שעלייה לדוכן היא לעיכובא, ומשמע שם מתוך דבריו שהכהנים לא היו יכולים לעשות נשיא”כ במנין שם שהיה בלא דוכן, (ודוחק לומר דרק השיג עליו שעשה מנין במקום כזה אבל מודה דבדיעבד יכולים לישא כפים, דוחק לומר כן, ואינו לפני כעת), ובעמודי ארזים על היראים סי’ טו אות טז כ’ שמעכב כדברי מהר”י עייאש, ועי’ גם בלשון קרית ספר להמבי”ט פי”ד מהל’ תפילה, ובהגהות רע”א הביא דבריו של המהר”י עייאש וסיים וצ”ע.
אלם יעו’ ברדב”ז ח”א סי’ רלז שהביא מי שחשב שהש”ץ יצטרך לעלות לדוכן וכו’ והשיב על זה רדב”ז וכי עליה לדוכן מעכבת נשיא”כ והלא בכל מקום שיהיה יכול לברך וכו’ עכ”ל, ולא נתבאר אם סובר שאין צורך בכך כלל או רק דהיכא דלא אפשר אין מעכב ויכול היכן שיהיה, אבל הפשטות ס”ל שאין מעכב כלל, אלא שקצת דוחק אם נימא דסבר שאין בזה ענין נגד כל שאר הפוסקים שדברו מענין זה, אבל עכ”פ סבר שאינו לעיכובא, (ואולי לכך נקט הלשון וכי וכו’ מעכבת דלשון זה משמע שהוא טוב רק אינו מעכב, אולם המשך לשונו בכל מקום וכו’ יכול לברך משמע שלכתחילה אין צריך דוכן, ואולי ר”ל לכתחילה יכול לברך בכל מקום אם אין לו דוכן כמו המקרה דמיירי שם בש”ץ שאינו צריך לעלות לדוכן כשאר כהנים שעולים אף שהם עולים מצד המנהג מ”מ גם מצד הענין שיהיה כעין דוכן כמ”ש בגמ’ וכנ”ל), וע”ע שו”ת חקקי לב להמהר”ח פלאג’י ח”א סי’ ד’ שנקט שאינו מעכב דוכן, וכן בפתח הדביר או”ח סי’ קכח ס”ה, וכן בלשונות רוב הפוסקים שהבאתי בריש התשובה משמע דאינו לעיכובא מי ביותר ומי בפחות, ועי’ עוד בשו”ת מעיין חיים ח”ב סי’ יב שהביא מ”מ בזה.
(ויש מי שהעיר דגם במקדש לא היו עולים לדוכן אלא על מעלות האולם, וזה אינו קושי’ דמ”מ בסוגיות ובפוסקים נזכר דוכן לענין נשיא”כ בגבולין, וגם במקדש העלייה היתה על מעלות האולם וסגי בזה, ויש לציין דלישנא דקרא וירד מעשות וגו’ ואע”פ שהחטאת וכו’ היה קודם לכן כמ”ש במגילה יח ע”א מ”מ עכשיו ירד).
ולמעשה המשנ”ב השמיט לגמרי הנידון בזה וכן עמא דבר שלא להצריך דוכן לעיכובא כפשטות הרמב”ם והשו”ע שיש דברים שמעכבין נשיא”כ ודוכן אינו מהם ובשום מקום בגמ’ לא נזכר דוכן מדיני נשיא”כ, וכמו שנתבאר שרוב הפוסקים שדברו בזה אם הוא לעיכובא או לא נקטו שאינו לעיכובא.
