יג. אדם שדן את חברו לכף חובה, גם כשזו האמת עבר על מצות עשה. וכן אם דנו לכף זכות והתברר שטעה, קים המצוה.
משפט
בַּיִת/משפט/עַמוּד 3שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
עַל: ט׳ באדר תשפ״ו
מותר לברר חשד לשם שמים כדי לתוכחה בנחת – אך לא ברור שחייב אלא בבני ביתו
יד. אף על פי שחיב אדם לדון את חברו לכף זכות, מכל מקום אם הוא מברר את הענין לשם שמים, כדי לקים מצות תוכחה בנחת ובשלוה, הן בעניני בין אדם לחברו והן בעניני בין אדם למקום, יש מצוה במעשיו. אך ...
עַל: ט׳ באדר תשפ״ו
יקותיאל שחשד באחיו ירחמאל – מותר לברר לשם תוכחה, אך כשנודע שטעה חייב לפייס ולברך
יקותיאל ראה את אחיו הצעיר ירחמאל עושה מעשה חשוד, מתר לו לברר היטב את כל הנתונים כדי לטכס עצה האם ואיך להוכיחו. בתנאי שכונתו לשם שמים. אם יקותיאל חשד בו, ונמצא שלא כדבריו, כאשר יודע החשד לירחמאל, חיב יקותיאל לפיסו ...
עַל: ט׳ באדר תשפ״ו
החושד בדבר שאין בו – חייב לפייס ולברך; חשד במחשבה בלבד – אין צורך לבקש מחילה
טו. אף על פי שאמרו חכמים: "יהא חלקי ממי שחושדים אותו ואין בו", בכל זאת, החושד את חברו בדבר שאין בו, צריך לפיסו. ולא עוד אלא שצריך לברכו. אולם אם לא חשדו אלא במחשבה או שלא נודע החשד לנחשד, אין ...
עַל: ט׳ באדר תשפ״ו
החפץ חיים שמכר ספרים ורשם בפנקס “מרדכי כהן חייב” – ושלח לגבות מהאדם הלא-נכון
פעם הגיע החפץ חיים לעירה הסמוכה לפינסק, למכר את ספריו. הוא עמד בבית המדרש והמתפללים קנו ספרים, מהם בכסף מזמן ומהם בהקפה. החפץ חיים היה רושם בפנקסו את החיבים לו, ואחר כך שולח לגבות את החובות. אחד מן הקונים היה ...
עַל: ט׳ באדר תשפ״ו
התברר ששני “מרדכי כהן” בעיירה – החפץ חיים פייס וברך “אריכות ימים” – וחי למעלה מ-96 שנה
לבסוף התברר ששני רבי מרדכי כהן יש באותה עירה, והשני הוא שנותר חיב. נזדעזע החפץ חיים מן הטעות, וכמעט נפל לרגליו של רבי מרדכי ליב בבקשת סליחה. ואף שרבי מרדכי ליב השיבו שאין לו כל טרוניה והוא מוחל, לא נתקררה ...