מה הדין גר קטן שהטבילוהו על דעת בית דין והגדיל ולא מחה האם דינו כישראל למפרע לכל דבר

More related content:

1. מה הגדרת גר קטן שהטבילוהו על דעת בית והגדיל ומחה מיד האם דינו כגוי למפרע לכל דבר ומה דין מגע יין שבינתיים הנה במידי דאורייתא זה פשיטא שלא חלה כן גרות כלל, והנידון רק לענין מידי דרבנן דיש מקום לומר דשויוהו כישראל בינתים לדבריהם כדי שלא ייחשב כגוי בינתיים. ויעוי' בב"ח ביו"ד סי' רסח שהביא מחלוקת רש"י ותוס' לענין גר זה בקטנותו, האם מותר בינתים בבת ישראל או לא, דלפ"ד רש"י בכתובות יא ע"א ד"ה על דעת […]...
2. דעת הגרי"ש אלישיב על מתנות לאביונים שכדאי לתת 50 ש"ח האם הוא לכל עני או לשני העניים יחד השיעור של 50 ש"ח שהורה הגרי"ש אלישיב הוא לכל עני שהוא שיעור שמשמח לב העני בכפוף לזמנו ומקומו של ההוראה שהורה הגרי"ש אלישיב. להרחבה בעניין וכן להוראות אחרות ונוספות מפוסקים נוספים ואף מהגרי"ש יעוי' אגרת הפורים להרב ספטימוס פ"ד ס"ב ובהערה שם....
3. גר קטן שנתגייר ע"י בית דין ומיחה כשהגדיל, ועכשיו רוצה להתגייר שוב, האם צריך הטפת דם ברית או סגי ליה בטבילה בלבד הנה לפי מה שנקטו רוב הראשונים כפשטות הגמ' שיכול למחות גם אחר גיור ב"ד, א"כ יצטרך הטפת דם ברית, דהרי גיורו הראשון נתבטל לגמרי. ומיהו בגוף הענין האם מחאה מועלת בגיירוהו ב"ד הר"ן בשם הרמב"ן כ' בדעת הרי"ף דסבירא ליה דבגיירוהו ב"ד אין יכול למחות דמה כח ב"ד יפה, הובאו בב"ח יו"ד סי' רסח, לפ"ז […]...
4. מה הדין בגר קטן שהרג בגיותו, האם חייב מיתה או שנאמר שכעת הוא ישראל ולא חייב הנה שורש הספק הוא אם נימא דקטן גוי שיש בו דעת חייב מיתה על רציחה (וכבר דנו בזה ואכמ"ל) אבל קטן ישראל ודאי פטור, והנה יעוי' מה שכתבתי באחת התשובות הסמוכות [ד"ה גוי שעבר על אחת ממצוות בני נח ונתגייר וכו'] האם גרות מועילה לבטל חיוב מיתה, ובניד"ד ע"פ מסקנת הגמ' בסנהדרין עא ע"ב כיון […]...
5. If it is assigned that one of the days it was placed on top of another thing and there was no intention of removing it from there, nor would it be placed there until Shabbat, and it did not occur to him at that time that they might have to use the thing under it on Shabbat, is he considered to have placed it knowingly and prohibits the thing above it legally as a basis for the forbidden thing If it is placed on weekdays up to Thursday and Thursday itself at all, it is not considered a basis for the forbidden thing, but if it is placed in this situation on Friday, there is disagreement among the arbitrators, and in fact it should be eased instead of necessary, since there is absolutely nothing that is not intended to sit precisely under the assigned and placed only at random (If the question is spoken in such a way, obviously) the Shinab decided to make it easier [...]...
6. מה דין גוי משומד והאם דינו שונה מישראל משומד לענין מורידין ואין מעלין ומה הדין לענין ממונם הדעה הידועה שגוי עובד ע"ז אין לו דין משומד אבל גוי אדוק בע"ז יש לו דין לענין זה כמו משומד ישראל, ויש שכתבו דגם לענין ממונם. מקורות: לענין קרבן מצינו בגמ' בחולין דף יג שגוי אין לו דיני משומד כמו שיש לישראל אלא רק באופן המסויים כמו שיתבאר להלן. ויעוי' בתוס' ע"ז כו ע"ב מה […]...
7. בית מדרש שתלו מודעה שכל המוציא ספרים מבהמ"ד הרי הספרים אסורים עליו באיסור קונם, האם מותר להשתמש בספרים שבבהמ"ד, או שאסור משום שיש לחוש שיוציאם אי פעם ויעבור באיסור קונם למפרע הנה אם איסור הקונם יחול רק מכאן ולהבא פשיטא שכל עוד שלא הוציא הספר אין כאן איסור כלל על השימוש בספר, והנידון הוא לגבי אופן שהטילו את איסור הקונם למפרע אם מוציאים הספר אי פעם, אם יהיה אסור מעכשיו כבר השימוש בספר שמא יוציאם אי פעם, או לא, ולהלן יתבאר. ובאופן שהנדר הוא סתמא שנדרו […]...
8. What is the ruling on the water of a small child's feet for the purpose of prayer and blessings near them דין מי רגלים של קטן הוא כדין צואתו שכל שאינו אוכל כזית פת (וההגדרה בזה לפי כל אחד מן הפוסקים לשיטתו), אין צריך להרחיק ממימי רגליו. ומ"מ יש צד בשער הציון [פא ה] באופן מסויים שנחלקו הפוסקים בהגדרתו (דהיינו בקטן שיכול לאכול כזית אך מעולם לא אכל) שיתכן שיש להקל כהמקילים בזה. ויש מי שכתב […]...
9. מי ששמע בשם אדם גדול התבטאות כנגד אדם ת"ח האם מותר לכל אדם לומר קים לי כאותו גדול ולהתיר לעצמו לזלזל ג"כ באותו ת"ח בהסתמכות על השקפתו ושיטתו של אותו גדול או לא אסור מכיון שההיתר של הגדול להתבטא כנגד אותו ת"ח הוא משום שאינו מחוייב בכבודו של הת"ח הקטן ממנו, אבל אדם מן השוק פשיטא שמחוייב בכבודו של אותו ת"ח שממנו הוא גדול. מקורות: כן מבואר בשו"ע יו"ד בסוף הל' כבוד חכמים סי' רמד סי"ז שגדרי החיוב של כבוד חכמים הוא כשגדול בחכמה מזה, עי"ש לגבי הנידונים […]...
10. Can he argue that he wants a different law in such a way that the RMA ruled on it and the litigant claims that there are disputes over the RMA that have not been decided according to Halacha אי אפשר לטעון כן. מקורות: עי' רמ"א חו"מ סי' כה ס"א שכ' מיהו י"א דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים, יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בגמרא, מכל מקום אין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל, אם לא שקבל מרבותיו שאין נוהגין כאותה חומרא עכ"ל, וזהו […]...