There is no mourning except for a viable child, i.e. one who lived to God a day without reutah (such as it was not known about him that he was not full-term or that he had a deformity), or one who is known to have completed nine months of pregnancy, in the latter case he is mourned even if he died on the day of his birth, And today many people practice even if he died later if he had a dangerous deformity from birth not to mourn.
מקורות: אין אבלות וכו' ביו"ד שעד ח, ומש"כ על מי שחי ל' יום מדין הגמ' והפוסקים הוא רק שאין ידוע עליו שהיה בן שמונה אלא ספק, דאילו היה ידוע שהוא בן שמונה גם אם חי ל' אין מתאבלין עליו, ואמנם כבר כ' הראשונים שהיום נשתנו הטבעים לענין פרט זה של ח' חודשים, אולם גם בזמנינו אפשר להצביע על מומים מסויימים שאינו חי בהם, ונוהגים לא להתאבל בזה, וכן אם אפשר להצביע על העובדה שחסרון החדשים גרם למותו הסופי יש מקום לומר שגם בזמנינו אי"צ להתאבל, והמנהג להקל הרבה בעניינים אלו כי כיום גם טריפה יכול לחיות במשך זמן ע"י שכלולי הטכנולוגיה ויש בזה הוראה מפוסקי זמנינו שלא נחשב בן קיימא עי"ז.
(לענין מת ביום ל' גרידא הוא נידון בפוסקים עי' ב"י וב"ח וש"ך יו"ד שם).
מק"ט התשובה הוא: 2399 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2399
