{בע"ה יום ג' עיו"כ תשע"ו
[אח"כ שלחתי מכתב זה עבור החבורה בני הישיה"ק בארחות תורה]}
הקשה מו"ר הגאון ר' נחום לבה שליט"א דהנה כתב הרשב"א מסכת בבא בתרא דף קכא ע"א וז"ל, מועדי ה' צריכין קדוש ב"ד.
פר"ש ז"ל שלא המועדות בעצמן צריכין קידוש אלא ראשי החדשים שבהן תיקון המועדות והיינו דתנן בקדוש החדש ואומרים מקודש מקודש, ור"ח ז"ל כתב זה לשונו מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד כי משה רבינו קדשם שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל דבור זה קדוש המועדות הוא מפי משה שמעינן מינה שהמועדים צריכים קדוש ב"ד לקבעם ולומר המועד ביום זה המקודש ע"כ.
וכתבו לפ"ד הר"ש רוזובסקי ועוד אחרונים דאם לא קדשו ב"ד החדש, אע"פ שר"ח יחול בודאי ביום ל"א מ"מ המועד לא יחול עד שיקדשוהו ב"ד.
וקשה דתנן בראש השנה דף כה ע"א: שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר.
והנה לר' יהושע הא ממ"נ לא חל הקידוש שקידש ר"ג כיון שלא היה בזמנו, והנה הזמן שחל להיות יו"כ בחשבונו דר' יהושע לא נתקדש, א"כ תמוה אמאי חשש ר' יהושע מלחלל יו"כ שחל להיות בחשבונו כיון שסו"ס לא נתקדש.
תשובה - מצינן ליישב ולומר דר' יהושע רצה לקדש החודש לפי חשבונו או עכ"פ לכפות לר"ג בקושיות עד שיסכים מדעתו לכך, רק דכיון שר"ג גזר עליו לבוא אצלו במקלו וכו' לכך כבר הוכרח שלא לקדש, ומה שהי' מיצר הוא משום שלא קידש ולא משום שהוצרך לחלל יו"כ, כך הו"מ למימר.
ואכן א"צ לזה מטעם דלקמן, אבל אין לדחות דמשמע שהי' מיצר משום שכבר הגיע זמנו לילך, דבתר הכי תנן נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו, ואי איתא שהי' הכל באותו היום הול"ל נטל מקלו ומעותיו והלך, ול"ל למתני ביו"כ שחל וכו' כיון דבאותו היום הי'.
אכן א"צ לכ"ז דהנה הר"ח כתב כל דבריו הללו רק לפ"מ דקי"ל אתם אפי' מוטעין וכו' והיינו שהב"ד הם הקובעין את החדשים לפי קידושם, וכדאי' בגמ' בב"ב שם, אכן ר' יהושע אז לא הוה ס"ל כך, אלא דהוה ס"ל דהחשבון בלבד קובע, ולכך היה מיצר ואה"נ אחר ששמא מר"ע זה חזר בו והסכים לדבריו ויוכל להיות דס"ל גם כהר"ח, ובאמת לפי מה שחזר בו כבר לא חשש לטלטל מקלו ומעותיו, והיינו כנ"ל דקי"ל אתם אפי' מזידין וכו', וא"צ דוקא לטעם שלא קידשו המועד, אלא דכיון שקדשו החדש א"כ כבר חל יו"כ ביום י' דר"ג [אפי' בלא קידוש], וביום י"א דר"ג [שהוא יום י' לחשבונו דר"י] לא היה כלום.
וגרסי' התם במתני' הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס אמר לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו.
ובברייתא שם אי' הלך רבי עקיבא ומצאו לרבי יהושע כשהוא מיצר אמר לו [רבי] מפני מה אתה מיצר אמר לו (רבי) עקיבא ראוי לו שיפול למטה שנים עשר חדש ואל יגזור עליו גזירה זו אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור אמר לו הרי הוא אומר אתם אתם אתם שלש פעמים אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין בלשון הזה אמר לו עקיבא נחמתני נחמתני ע"כ לשון הגמ' ומבואר בכ"ז כנ"ל וכמשנ"ת.
והנה אע"פ שהארכתי ונו"נ כדרכה של תורה לפלפולא דאורייתא מ"מ איני ראוי לדון עם מרן שליט"א בשום דבר, ואין אני צריך לומר כי בכ"ז אני דן בקרקע כתלמיד היושב לפני רבו.
מק"ט התשובה הוא: 119279 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119279