כתב הרמ”א שכך נהגו המדקדקין לטבול קודם עלות השחר, והאחרונים כתבו שיותר טוב לטבול מבערב כדי ללמוד כל הלילה בקדושה.
מקורות: רמ”א ומ”ב תרסד.
מק"ט התשובה הוא: 1560 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1560
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- כאשר פותחים את פקק הניקוז במקווה והמים מתרוקנים האם מותר לטבול שם יש בזה בעיה מכיון שרוב המקוואות שלנו אינם מחוברות כל הזמן למעיין נובע וממילא אינם מטהרים בזוחלים ויש דעות ושיטות שמקווה שהוא מתנקז והמים יוצאים ממנו יש לו אז הגדרה של זוחלין כמבואר ברמ”א יו”ד סי’ רא סעי’ נ. ומ”מ יש לציין כמה מקומות שאז אין צריך לחוש לזה. א) הנוהגים כפסקי המחבר בעל השו”ע […]...
- בספירת העומר האם מותרת לגלח בימי טהרה לנוהגים לגלח מותר. מקורות: בשו”ע יו”ד סי’ שצ ס”ו כ’ דבאבלות אשה אחר שבעה מותרת בתספורת והרמ”א אסר, ובאול”צ ח”ג פי”ז תשובה ג’ כ’ דגם להרמ”א אינו אלא מטעם מנהג וממילא כאן ספירת העומר יש להקל, ודבריו תמוהין דבבהגר”א ביו”ד שם מבואר שהוא מדינא, וע”ע אג”מ יו”ד ח”ב סי’ קלז מש”כ בנידון זה, ומ”מ גם לדידן שנוהגות […]...
- זוג שלא זכו לנהוג דיני טהרה ועכשיו בזקנותם זכו להכנס תחת כנפי השכינה האם צריכה המתנת חמשה ימים מסתבר שצריכה דהרי מצד המנהג חשבי’ כל יום שלא פרשו כדין כמו שהיה אז מעשה ממש כמו שנתבאר בארוכה בתשובה הסמוכה (בתשובה בענין המתנת חמשה ימים במקרה ששמרו רק המעשה ולא מהרחקות), ומכיון שחשבי’ על כל זמן זה כמו שהיה מעשה, נמצא דמעולם לא פרשו חמשה ימים, דהרי אם היה מעשה יש לחשוש לפולטת עד […]...
- האם מותר בתשעת הימים לאחר הטבילה במקוה לשטוף עצמו מן הכלור שבמקוה לכבוד הרה”ג רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א בעמח”ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש עה”ת אם הכלור מוגדר כדבר שמזיק או מפריע מותר לרחוץ ממנו, שהרי אפי’ בת”ב מותר לרחוץ כדי להעביר מעליו לכלוך כמ”ש בשו”ע סי’ תקנד ס”ט לגבי רחיצת ידיו, ובמשנ”ב שם סקי”ט שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג, ולגבי רחיצת גופו מזיעה […]...
- הגולל המחזיק ספר תורה האם צריך לעמוד לדבר שבקדושה לברכו ויהא שמיה רבא נהגו שהגולל ספר תורה הראשון אינו נעמד בזמן הגבהת ספר תורה השני דמה שמחזיק ספר תורה בידו פוטרו מלעמוד, ויסוד דין זה נזכר בספר חסידים סי’ תתקל שהיה חכם שישב ובידו ספר ולא עמד בפני מי שעבר בפניהם עם ספרים כי העוסק במצוה פטור מן המצוה ולא היה לו לעמוד לפני ספר וחכם וכו’ עכ”ד […]...
- טעם ענית אמן אחר ‘יתגדל ויתקדש שמיה רבא’ {יום ג’ ה’ כסלו פ”ק מודיעין עילית יע”א} מה ששאל מ”ט עונין אמן אחר יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ואין ממתינין לגמר הדברים. תשובה בפשט הענין נראה שהוא ע”פ מ”ש זכר צדיק לברכה (עי’ יומא ל”ט ב’), ואמרו ז”ל כיון שהזכירו בירכו, לגבי אברהם, וה”ה כאן כיון שהזכירו שמיה רבא משבחין אותו, [אע”ג שהאחרונים (שנביא לקמן) […]...
- במ”ש המ”ב על יהא שמה רבא בלא יו”ד יום ג’ נר ב’ דחנוכה ע”ו פה מודיעין עילית יע”א {לכבוד מו”ח הגר”ד בלומנטל שליט”א} מה ששאל כת”ר שליט”א במ”ש המ”ב סי’ נ”ו סק”ב בשם הט”ז לגבי יהא שמה רבא, שמה בלי יו”ד, גם בלי מפיק הא ע”כ, דלכאורה מאי אכפת לן, כיון שאם אנו קוראין זאת בצירי א”כ אין משמעות בקריאה. והנה עיקר הנידון […]...
- יהא שמיה רבא ביחידות שאלה האם מותר לומר לבד ביחידות יהא שמיה רבא מברך, ואם אסור א”כ כשיש לו ספק אם הש”ץ אומר יהא שניה אי מותר לומר. (וכתבתי להשואל הנ”ל: מה הכונה ספק. וכתב): יישר כח על טרחתך בערבי פסחים לענות לשואלים. הכוונה כיום שאני מתפלל בשטיבלאך ואני עובר מבחוץ ושמע שהקהל עונים ונדמה לי שזה יהא שמיה […]...
- האם יש ענין בקריאת המגילה שנים מקרא ואחד תרגום הנה נחלקו הראשונים בגדר חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בסדר הפרשיות, אם הוא מצד שיהא רגיל כשקורין בציבור או מצד מצות ת”ת [עיין בהקדמת החינוך, ולבוש או”ח תרפ”ה ס”א ס”ז], וע”ע בהג”מ פי”ג מהל’ תפילה הכ”ה. ועיין עוד טעמים בראבי”ה והר”י מלוניל ומט”מ סי’ תס”ד. . וכתב התרומת הדשן ח”ב סימן ק”ע, והובא בב”י […]...