בפמ”ג נראה שסבר כהאחרונים שכל מה שאפשר לברר בקל יש לבדוק, דהרי נקט דטעם חיוב בדיקת כל הטריפות בריאה לשיטתו (עי’ בפנים התשובה) הוא משום שכבר יכול לבדוק, והעירני לזה ידידי הגרנ”י סינואני ועוד העיר דלהבה”ג עיקר חיוב בדיקת הריאה משום דאפשר בקל.
*
מק"ט התשובה הוא: 132718 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/132718
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- השלמה לנידון בדיקת הי”ח טריפות (*) בביאור החילוק בין חתיכה שאינה מבוררת לפנינו כשיכול לקחת חתיכה מבוררת לבין חתיכה שאינה מבוררת לפנינו כשיכול לברר בקל, דבאופן הזה האחרון שיכול לברר בקל יש כאן ריעותא וחסרון בהגדרת הספק ולא חשיב כ”כ ספק וכמו שמצינו שחסרון ידיעה לא חשיב ספק בראשונים ובשו”ע ונו”כ, משא”כ דבר שמוגדר כספק גמור והותר מכח רוב א”א להחשיבו […]...
- אב הזמין בתו לדין והיא טענה נגדו שהולכים אחרי הנתבע והדיינים השיבו לה לדברי הרמ״א שלא אומרים באב הולכים אחרי הנתבע ורצו להוציא עליה סירוב אולם הטוען שלה טען עבורה שיש חולקים על הרמ״א ואין מוציאים סירוב על זה, מי מהשנים צודקים בתשובות הסמוכות הארכתי בכמה פרטים הנוגעים לדין זה בשרשי הדינים, כל אחד לגופו, ובזה אכתוב סיכום לדברים: לענין הנידון אם הלכה כהרמ”א בזה, אכן הלכה כהרמ”א בזה, ולענין אם יכולה לטעון קים לי כהחולקים על הרמ”א, בניד”ד לא מסתבר שיכולה לטעון כן וכמו שנתבאר. לענין הנידון אם כופים עליה לדון בעירו של אביו פשטות הפוסקים […]...
- תביעה שחלק מהנתבעים מסכימים לבוא לדין תורה וחלק לא מסכימים מה יעשו לכאורה מה שמוטל על הכשרים שבהם הוא להסתדר מראש יחד בדין תורה, ואחרי שיסתדרו ביניהם כמה חייבים לשלם ע”פ דין תורה יתבעו החלק הנשאר בערכאות אחר היתר ב”ד.ובמקרה שלך שלא שאלו והלכו מיד לתבוע את הפסולים (היינו אותם אלו שאינם צייתי דינא) בערכאות והערכאות חייבו גם את הכשרים, עליהם להגיע להבנה כי כל פסק הערכאות […]...
- האם דין יפת תואר הוא סתירה לדין לא תחנם והאם באופן שמתכוון לומר רק סיפור דברים יש בזה איסור לא תחנם אין בזה סתירה דבתורה לא נאמר על גוי ידוע שהוא יפה תואר אלא שאם יהיה כך יהיה הדין, ואין בזה שום נתינת חן לגוים, דעדיין לא אמרנו על מאן דהוא שהוא יפה תואר, ומאידך גיסא בשעת מעשה שאינו מוציא בפה שרי דלא תחנם הוא בדיבור ולא במחשבה כדמשמע פשטות הגמ’ בע”ז כ ע”א, ובלאו הכי […]...
- בגדים שהתקבלו או נקנו ואין ידוע ממה הם כלל אם מצמר או ממין אחר, האם צריכים בדיקת שעטנז לכאורה המשמעות שחייבים בבדיקה (ראה דרך אמונה כלאים י ס”ק קכח)....
- אשה שבדקה בדיקת ז’ נקיים לפני הנץ החמה האם עלה לה בדיקה אף שלכתחילה צריך שיהיה אחר הנץ החמה, אך בדיעבד אם היה אחר עלות השחר די בזה. מקורות: ע”פ מגילה כ ע”א, ועי’ תוס’ נדה סט ע”א ד”ה שבעה....
- כמה פרטי דינים בענין בדיקת חמץ שאלה {שלו’ רב לכבוד הרב הח”ר עקיבא משה סילבר שליט”א, אם אדם הסתיר את עשרת הפתיתים לבדיקת חמץ ובערב לאחר שבירך הלך ואסף את עשרת הפתיתים וביצע בדיקה רופפת, א. האם יצא בחובת בדיקת חמץ אור לי”ד בניסן? ב. האם יש חשש לברכה לבטלה? (למרות שמברכים על “ביעור חמץ” ולא “על בדיקת חמץ”) ג. למה […]...
- אם יש ראיה מהגמ’ לשיעור אורך זמן בדיקת חמץ שאלה שלום וברכה ויישר כח גדול על התשובות. א. שאלה: ידוע שמרן הגרח”ק שליט”א בודק בבדיקת חמץ במשך שעות, ולכאו’ מפסחים ד’ ע”א “ונבדוק בשית”, משמע שזמן הבדיקה לוקח לכל היותר שעה. ב. שאלה: מגילה יד: “אלא מלמד שגילתה את שוקה, והלך לאורה שלש פרסאות. אמר לה השמיעי לי אמרה לו”. ובהגהות הגר”א מחק תיבות […]...
- האם מותר לעשות בדיקת דם או לתרום דם בימים שמסוכן להקיז בהם דם הנה עיקר יסוד הדברים שיש ימים שאסור להקיז בהם דם כבר נזכר בגמ’ [שבת קכט ע”ב] לגבי ערב חג העצרת ושמחמת זה גזרו על ערבי שאר ימים טובים, והובא ברמ”א על השו”ע [או”ח סוף סי’ תסח ס”י]. ויעוי’ שם בגמ’ לעיל מינה, דמצב הסכנה שיש אז הוא משום שלפעמים האומן מוציא מהדם קרוב לסכנה, וא”כ […]...