‏כמה הערות בענינים שונים

יום רביעי י"א אלול תשע"ו

לכבוד הגאון ר' ישראל מאיר וייל שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א

נתעוררתי בכמה דברים שכתב רומעכת"ר שליט"א כעת בגליון מאיר דרך, והנה כת"ר שליט"א כתב כמה דברים שרגילים ללמד לתשב"ר ולפי דברי כת"ר אין ללמדם מכיון שאין ההלכה כן, וכמו שהאריך בדבריו שם, ועתה באתי:

א) מה שכתב שכהיום ההדלקת נר חנוכה היא בפתח הבנין או בחלון, ורק במקרים נדירים לשיטות מסוימות ההדלקה בפתח הדירה, ולכן אין ללמד לתלמידים שההדלקה היא בפתח הבית או בחלון, - נתעוררתי דהנה דעה רווחת באלו מגדולי ההוראה בזמנינו בדעת החזו"א שאפשר להדליק בפתח הבית לבנין, ולפעמים רצה מרן הגרח"ק שליט"א להורות בישיבת ארחות תורה דאף בפתח החדר של הישיבה למסדרון ידליק לפתח החדר כנ"ל, [אלא שאח"כ חזר בו פ"א בענין זה כפי ששמעתי, אבל בסתם בית כמדומה דפשיטא ליה שיכול להדליק בפתח הדירה].

וראה ספר נר חנוכה בתחילתו אות ח', תורת המועדים סי' תרע"א ס"ק י"ג ואילך, ארחות רבינו ח"ג עמ' י"א, משנ"ב מהדורת דרשו סי' תרע"א סקכ"ב.

ב) מה שכתב שמנהג אכילת הסופגניות אינו מובא בפוסקים, הנה כבר נודע שמנהג זה הובא להדיא באגרת רבי מימון הדיין אביו של הרמב"ם, ואולי כונתו דלגבי משקל מאכלי חלב קיל כיון שלא הובא בנו"כ של השו"ע.

ג) מה שכתב שאין שום קשר בין ט"ו בשבט לז' המינים, הנה יש דעות בראשונים [דעת הריטב"א ב"מ פ"ח בשם הראב"ד ועוד] שרק ז' המינים חייבין בתרו"מ מדאורייתא, וא"כ לדידהו דין ט"ו בשבט נכון רק לז' המינים מדאורייתא.

ויעוי' בספר מועד לכל חי סי' ל' סעי' ח', שכ' להדיא דיש נוהגים לאכול בעיקר פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם א"י, וכ"כ במאמר המנהגים למהר"ם חאגיז שנוהגים לאכול בט"ו בשבט פירות מז' המינים, הובא במאמר הג"ר יהושע כ"ץ אב"ד סערדאהל (צהר ד תשנ"ט עמ' רי"ז), ויעויין בקונטרס חמשה עשר בשבט להרב שלום פרידמן.

והנה מה שנראה מדברי מעכ"ת בפשיטות שרוצה לומר שאין שום טעם וקשר לקרוא לזה חג ארץ ישראל, ונראה מתוך דבריו עוד שאין ענין לאכול פירות א"י על פני פירות חו"ל, לא הבנתי דעיקר הנידון והנפק"מ בתרו"מ בט"ו בשבט הוא על פירות א"י, ואדרבה הספרים שהזכירו ענין ט"ו בשבט כיום דין עליהם עליהם יצאה התמיה, שכן עצרת יום הדין לאילנות, עי' למשל בס' שנות חיים מקו"ח סי' ל"א אות א' מה שתמה בזה.

ד) מש"כ עוד מע"כ, וז"ל, נוהגים למזוג כוס חמישית וקוראים אותו 'כוס של אליהו הנביא' לעורר האמונה בגאולה.

ומלבד זאת, פותחים את הדלת להראות שהלילה הוא ליל שימורים ואין אנחנו מפחדים משום דבר.

אבל לא פותחים את הדלת לאליהו הנביא, ולא כתוב שהוא נכנס לבתים בליל הסדר עכ"ל.

ואמנם יש לציין כדבריו [בין היתר] דבר חידוש מה שמצינו מש"כ מהר"ז מבינגא מחותנו ותלמידו של המהרי"ל בחידושי פסחים י"ג א', במש"כ מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט מפני הטורח, כלומר טורח היה להתעסק עמו ולא מצי להכין לצורך יו"ט ושבת, והנה ראיתי יש בני אדם בליל הפסח שמוזגין כוס מיוחד ומעמידין על השלחן ואומרים שזה הכוס לאליהו הנביא, ולא ידעתי מאין זה הטעם, ונראה דהטעם יוצא מהכא, שאם יבא אליהו הנביא בליל פסח כאשר אנו מקוים ומחכים לו בזה הלילה וצריך גם הוא לכוס, דאפילו עני שבישראל לא יפחתו לו מד' כוסות, ואי לא הוי כוס מוכן לשם, א"כ צריכים אנו להתעסק לו בכוס ודילמא ימנע מסדר של פסח וכו' עכ"ל.

אכן עי' מש"כ המהר"ם חאגיז בספר ברכת אליהו בתשובות בסופו מהמהרמ"ח, [ובסו"ס שו"ת שתי הלחם], שכתב תוך דבריו, אין כאן ספק כי בא יבא ברכה אליהו הנביא ז"ל בכל בתי ישראל לראות קיום המצוה אחת שהוא שתים פסח ומילה שהם מקיימים [ר"ל חג הפסח ומצות מילה שמקיימים בכל רגע], ויעלה לנו השמימה להמליץ בעד כלל ופרט למהר ולהחיש גאולם ופדיון נפשם בגאולה האחרונה עכ"ל.

וכתב בערוך השלחן סי' ת"פ, יש נוהגין לעמוד מהסיבה בשעה שפותחין הדלת לומר שפוך חמתך ולומר ברוך הבא.

ומבואר לכאורה כפי השגור בפי כל.

ה) עוד יש להעיר על מה שכתב רומעכת"ר שליט"א, דאין לקרוא לחג השבועות חג הבכורים על שם שהתחילו להביא אז את הביכורים, אלא על שם שהיו מביאין מאז שתי הלחם שהם מתבואה חדשה, שע"ש זה נקרא החג הזה חג הבכורים.

אולם יש לציין מה שכתב ברש"י סנהדרין דף י"א ב' בסוגיא דמעברין ניסן משום פירות האילן, וז"ל, ועל פירות האילן - אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת - מעברין, שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב (במדבר כח) וביום הביכורים, ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת עכ"ל.

ואולם בודאי שביכורים פשטות המקראות הכוונה לשתי הלחם, ע"ש בסנהדרין ברמ"ה וערל"נ, וברש"י עה"ת, ועי' מנחות פ"ד א' ב' ורש"י שם, אבל מ"מ כך מבואר בדברי רש"י בסנדהרין שזהו גם הטעם שנקרא חג זה חג הבכורים על שם שאז מתחילין להביא הבכורים, וכן מבואר בראשונים והמפרשים על רש"י שם שזוהי כונתו.

וכתב בשיעורי ר' שמואל בסנהדרין שם וז"ל, אבל תוס' בד"ה או דילמא כתבו בא"ד וכן פירות האילן וחג הקציר בכורי מעשיך עכ"ל, מבואר מדבריהם דזהו דין דאורייתא דילפינן מהך קרא דבעינן שיהא ראוי להביא בכורים בעצרת עכ"ל הגרש"ר, וע"ש מה שכתב ע"ז.

וממילא אין שום חסרון ללמד כך לתלמידים מאחר וזהו דעת רש"י ותוס'.

ואגב אורחן נעיר מה דס"ל למעכ"ת שלא ללמד לתלמידים פירושים ודרשות שאינם דעת רוב המפרשים, דהנה ידוע שדרך רש"י עה"ת בכל מקום שזהו הפשט הברור טפי גם כל מה שאינו להלכה, וזה ברור, וכמ"ש ג"כ המהר"ל בגור אריה פ' בראשית שדרך רש"י עה"ת כשיש מחלוקת במדרש לפרש פ"א כך ופ"א כך, וחזי' שלא היה בזה קפידא כלל לפרש דלא כהלכתא, וע"ע בהנהגות הר"ח מולוז'ין שכתב בדומה לזה על פרש"י להש"ס.

***

מק"ט התשובה הוא: 119205 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119205