1. אם הסכך הכשר מחבר בין הסכך הפסול לדופן, האם צריך הסכך הפסול לגעת בדופן? אם יש שני סככים, האם אפשר לומר דופן עקומה כמו שבסכך אחד? מה ההבדל בין סכך פסול למטה ולמעלה לגבי דופן עקומה? אם הסכך הפסול לא מגיע לדופן, אבל יש סכך כשר שכן מגיע לדופן, האם זה נחשב דופן עקומה? האם יש הבדל בין סכך פסול שמחבר בין סקרא עוד

    1. אם הסכך הכשר מחבר בין הסכך הפסול לדופן, האם צריך הסכך הפסול לגעת בדופן?
    2. אם יש שני סככים, האם אפשר לומר דופן עקומה כמו שבסכך אחד?
    3. מה ההבדל בין סכך פסול למטה ולמעלה לגבי דופן עקומה?
    4. אם הסכך הפסול לא מגיע לדופן, אבל יש סכך כשר שכן מגיע לדופן, האם זה נחשב דופן עקומה?
    5. האם יש הבדל בין סכך פסול שמחבר בין סכך פסול לדופן, לבין סכך כשר שמחבר בין סכך פסול לדופן?
    6. במקרה של שתי שכבות סכך, האם ניתן להחיל את הדינים של סכך פסול למטה?
    7. אם הסכך הפסול גבוה מעל לקרקע עשר אמות, מה דינה?
    רואים פחות
  2. האם יש צורך במדידה ספציפית של אורך החוטים? (הקשר: הטקסט מדבר על היעדר צורך במדידה לאחר קשירת הציצית, ולכן השאלה עניינית לבירור מהו התהליך המדויק.) האם ישנה חובה למנהג הנהוג? (הקשר: הטקסט מציין מנהג, ולכן השאלה בודקת האם יש חובה דתית או רק מנהג.) מהו הגדרת "מידי" בהקשר זה? (הקשר: ל"מידי" יש משמעות יחקרא עוד

    האם יש צורך במדידה ספציפית של אורך החוטים?
    (הקשר: הטקסט מדבר על היעדר צורך במדידה לאחר קשירת הציצית, ולכן השאלה עניינית לבירור מהו התהליך המדויק.)

    האם ישנה חובה למנהג הנהוג?
    (הקשר: הטקסט מציין מנהג, ולכן השאלה בודקת האם יש חובה דתית או רק מנהג.)

    מהו הגדרת “מידי” בהקשר זה?
    (הקשר: ל”מידי” יש משמעות יחסית, ולכן השאלה בודקת את הפרשנות של המושג בנוגע לאורך הציצית.)

    רואים פחות
  3. רמ"א, בעיטור, ראשונים, גמ'. הקשר: דיון בצבע חוטי ציצית, השולחן ערוך (רמ"א) מעדיף לבן.

    רמ”א, בעיטור, ראשונים, גמ’. הקשר: דיון בצבע חוטי ציצית, השולחן ערוך (רמ”א) מעדיף לבן.

    רואים פחות
  4. שו"ע סימן רצה ס"ב, לגבי סעודה ג' בשבת, ומפרשים כמו ר"ן, הב"י, סימן תמד. (הניקוד במקור הוא כפי שהוא.)

    שו”ע סימן רצה ס”ב, לגבי סעודה ג’ בשבת, ומפרשים כמו ר”ן, הב”י, סימן תמד.
    (הניקוד במקור הוא כפי שהוא.)

    רואים פחות
  5. אם הקטן כבר יודע את הברכה, אבל עדיין לא מברך נכון, האם מותר ללמדו עוד? האם לימוד הברכה הוא רק כשהקטן לא יודע אותה, או גם אחרי שהוא יודע את הנוסח? מה ההבדל בין לימוד הברכה בקטן לבין לימוד גמרא בגדול? האם היתר הברכה עם קטן תלוי ב"צורך בחינוך"? אם הקטן לא צריך לימוד נוסף להבנת הברכה, האם מותר לברך עמו?קרא עוד

    1. אם הקטן כבר יודע את הברכה, אבל עדיין לא מברך נכון, האם מותר ללמדו עוד?
    2. האם לימוד הברכה הוא רק כשהקטן לא יודע אותה, או גם אחרי שהוא יודע את הנוסח?
    3. מה ההבדל בין לימוד הברכה בקטן לבין לימוד גמרא בגדול?
    4. האם היתר הברכה עם קטן תלוי ב”צורך בחינוך”?
    5. אם הקטן לא צריך לימוד נוסף להבנת הברכה, האם מותר לברך עמו?
    6. האם היתר ללמד את הקטן לברך נכון נמשך גם אחרי שהוא יודע את הברכה בעל פה?
    7. אם הקטן מתרגל את הברכה אך לא למד את המשמעות, האם מותר לברך עמו?
    8. האם אופן לימוד הברכות בקטן דומה לאופן לימוד גמרא בגדול?
    9. איך כותבים את הברכות השם עם הקטן?
    10. מהו “סיוע וחיזוק” לומר הברכה כדינה?
    רואים פחות
  6. האם החוטים העבים שאנחנו משתמשים בהם היום, הם חוטים בינוניים, או שמא הם עבים מדי? האם יש שיעור מדויק לעובי חוט הציצית? מהו הקריטריון שבו בוחנים את נאותות החוטים? האם נוי ומראה החוט משחק תפקיד בדין? האם הרגילות והנוהג המקובל משפיעים על הדין? האם ניתן להסתמך על דעת הב"י והרמ"א בנושא? הליכה אחר נוי החוטקרא עוד

    האם החוטים העבים שאנחנו משתמשים בהם היום, הם חוטים בינוניים, או שמא הם עבים מדי?
    האם יש שיעור מדויק לעובי חוט הציצית?
    מהו הקריטריון שבו בוחנים את נאותות החוטים?
    האם נוי ומראה החוט משחק תפקיד בדין?
    האם הרגילות והנוהג המקובל משפיעים על הדין?
    האם ניתן להסתמך על דעת הב”י והרמ”א בנושא?
    הליכה אחר נוי החוטים, האם זהו קריטריון גמור?
    האם חוט עבה מידי יש בו פגם בהלכה?
    האם יש להבחין בין חוטים עבים “רגילים” לחוטים עבים מאוד?
    האם יש לציין שיעור עבה שמאסור ע”י ההלכה?

    רואים פחות
  7. אם אדם לא קרא בלילה, האם צריך לקרוא ביום פעמיים? מה הדין אם אדם שכח לקרוא בלילה? מהי הכוונה ב"פעם שניה" בהקשר לקריאת מגילה? האם קריאה ביום היא "השלמה" לקריאה בלילה, או מצווה עצמאית? אם אדם נתגייר לאחר הנץ החמה, האם עליו לקרוא מגילה? האם פטור מקריאת מגילה בלילה מחייב אותו לקריאה כפולה ביום?

    1. אם אדם לא קרא בלילה, האם צריך לקרוא ביום פעמיים?
    2. מה הדין אם אדם שכח לקרוא בלילה?
    3. מהי הכוונה ב”פעם שניה” בהקשר לקריאת מגילה?
    4. האם קריאה ביום היא “השלמה” לקריאה בלילה, או מצווה עצמאית?
    5. אם אדם נתגייר לאחר הנץ החמה, האם עליו לקרוא מגילה?
    6. האם פטור מקריאת מגילה בלילה מחייב אותו לקריאה כפולה ביום?
    רואים פחות
  8. האם מותר לספור אנשים שמצויים בתוך בית, אם אין שיטה ידועה למניין אלא רק לפי זכרון אישי? האם יש הבדל בין ספירת חרסים לזכרון בני אדם? אם מונים אנשים באמצעות ניירות, מהו הדין אם המונים את הניירות לפי סדר זכרון? אם מונים בני אדם כדרך שכתוב בניר, האם יש הבדל אם המניין הוא מראש או מסוף הדרך? מהו תפקידם שלקרא עוד

    1. האם מותר לספור אנשים שמצויים בתוך בית, אם אין שיטה ידועה למניין אלא רק לפי זכרון אישי?
    2. האם יש הבדל בין ספירת חרסים לזכרון בני אדם?
    3. אם מונים אנשים באמצעות ניירות, מהו הדין אם המונים את הניירות לפי סדר זכרון?
    4. אם מונים בני אדם כדרך שכתוב בניר, האם יש הבדל אם המניין הוא מראש או מסוף הדרך?
    5. מהו תפקידם של “חרסים” וספירתם בהקשר לספירת אנשים?
    6. האם יש פוסקים שמתירים ספירה כזאת, ומהו טעמם?
    7. האם איסור ספירת אנשים מחייב אם המניין אינו מתחיל במניין כל אדם בנפרד?
    8. האם יש הבדל בין לספור חרסים לבין לספור אנשים מתוך זכרון?
    9. מהו הטעם בדיון של פוסקי זמננו בנושא ספירת אוכלוסין?
    10. האם יש חיוב לספור בני אדם באופן פיזי, או שאפשר לספור בני אדם לפי זכרון?
    רואים פחות
  9. האם אדם שסובל מחולשה נפשית ברורה, למשל שאובחן ע"י רופא והוא צריך לדבר לאחר כל כמה דקות לימוד, מותר לו ללמוד בבית המדרש? האם במקרה כזה, הלמידה עצמה נחשבת "מצוה"? האם יש הבדל בין אדם שממש צריך לדבר לבין אדם שפשוט "רוצה"? האם כדאי לו ללמוד בבית? האם אפשר להשוות מצב כזה למקרים של חולה שצריך לאכול בתשעהקרא עוד

    האם אדם שסובל מחולשה נפשית ברורה, למשל שאובחן ע”י רופא והוא צריך לדבר לאחר כל כמה דקות לימוד, מותר לו ללמוד בבית המדרש?

    האם במקרה כזה, הלמידה עצמה נחשבת “מצוה”?

    האם יש הבדל בין אדם שממש צריך לדבר לבין אדם שפשוט “רוצה”?

    האם כדאי לו ללמוד בבית?

    האם אפשר להשוות מצב כזה למקרים של חולה שצריך לאכול בתשעה באב?

    רואים פחות