לכאורה לא חל נידוי (גם כשהאדם חטא באותו חטא) דבסי’ רלט הביא הרמ”א פלוגתא אם חל נידוי רק בלשון נדר או גם בלשון שבועה, אבל בלשון שלא חל לא נדר ולא שבועה לא, וזה מפורש בשו”ע לעיל שמי שאומר נדרתי ...
שבוע 36
בַּיִת/שבוע 36שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
יש בזה כמה חילוקי דינים וכדלהלן: א) יינו שלו (דהיינו יין של הגר תושב עצמו) אסור בשתיה ומותר בהנאה (והיינו כשנשמר שלא נגע בו גוי אחר שאינו גר תושב, אבל אם לא נשמר שלא נגע בו גוי אחר אסור גם בהנאה ...
יפתח לא נקרא אביר שבאבירים (ובתנחומא פ’ בחוקותי אי’ שלא היה בן תורה, וכמובן שאין אנו בקיאים בדיוק בהגדרת הדבר), אלא שהיה שקול כשמואל וכיוצא בו שהיה אביר שבאבירים, ודוק ותשכח שזו כוונת הגמ’ בר”ה כה ע”ב, וכן מבואר ברש”י ...
נלענ”ד שאינו מוכרח שבא רק מחמת חטא זה, דמהיכי תיתי לה, אלא שגם שייך שיבוא מחמת חטא זה, ואין אנו יודעים טעם לכל דבר.ועוד נראה דאף כשבא מחמת חטא זה אינו בהכרח שבא מחמת חטא גמור דפעמים בא מחמת ...
יש לברר אם התקנה תוקנה כדין, ואם תוקנה כדין על דעת רוב הקהל או שלוחיהם א”א למיעוט הקהל לבטלו בלא הסכמת רוב הקהל, ובכל גוני אם אמרו בו לשון חרם צריכים לומר לשון התרה.מקורות:בשו”ע סי’ רכח ס”נ בהג”ה מבואר בשם ...
לא מכיון שאינו אלא דרך אקראי ולא נתנו להם רשות לקבוע שם בהכנ”ס.מקורות: יעוי’ בתשובה אחרת [ד”ה מי שנתן רשות להתפלל בחניית ביתו וכו’] שהבאתי מנוב”י ומשמעות בה”ל בשם הפוסקים בסי’ קנד שציבור המתפללים באקראי בבית אפי’ למשך זמן אינו ...
בירושלמי סוף תרומות ותו”כ פ’ אמור פ”ה איתא שאין מאכילין תרומה מאכל אדם לבהמה אלא כרשינין בלבד, ויש ראשונים הסוברין שאיסור זה הוא מדאורייתא ויש הסוברין שאיסור זה הוא מדרבנן.ודעת הרמב”ם להקל בזה קצת, דלא רק כרשינין בלבד מותר ...
יעוי’ ברמ”א סי’ קצח ס”ו דשערות דבוקות על ידי שד אינם חוצצין, ובמקור הדברים במרדכי שבועות רמז תשנא בשם הראבי”ה סי’ תתקצ כ’ כמה טעמים בזה, ואחד מהטעמים שם הוא משום דהיינו רביתייהו שאינו עתיד להסירן, ומדמה לה לידות הכלים ...
כן אבל אינו מעכב. מקורות: בגמ’ ופוסקים נזכר נשיאת כפים של כהנים לעלות לדוכן, מאידך לא נזכר בגמ’ בשום מקום להדיא שעליה לדוכן הוא מתנאי ודיני נשיאת כפים, אם כי יש מהפוסקים שהזכירו שהיא הנהגה טובה ונכונה גם האידנא להנהיג שהכהנים יעלו ...
יברך ביחד איתם רגיל. מקורות: ראשית יש לציין לדברי המשנ”ב סי’ תכח סקמ”ט שההקראה רק למצוה לכתחילה ואינה לעכב. ועוד יש לצין לדברי השעה”צ סי’ תקפה סקל”א שדעת הגר”א לעיקר כדעת המחבר לענין ברכת כהנים, ולמד מזה השעה”צ לענין תקיעת שופר שבמקום שאין ...