האם יש מקור לכך שכל שם חכם שנזכר בגמרא היה יכול להחיות מתים

עוד תוכן קשור:

1. בשנה שאירע נס חנוכה האם היה אז גם הנס של נר מערבי שממנו היה מדליק ובו היה מסיים הנה מאחר שאם נר המערבי היה כבה היה בזה סימן קללה, עי' ברפ"ד דיומא דף לט, א"כ לא מסתבר שהיה סימן קללה בימים אלו, שהרי כל ענין השמן היה הארת פנים מיוחדת, שהרי טומאה הותרה בציבור וכמו שהעירו המפרשים, א"כ לא מסתבר שהיה אז סימן קללה, ומידי דברי ראיתי בכמה ספרים (ומהם אגודת אזוב, אור […]...
2. מי שתרם כסף לבקשת חכם ורב לצורך מטרה מסויימת האם הרב יכול לשנות את התרומה למטרה אחרת אי אפשר אלא אם נתרם על דעת החכם, או שנתרם לקופה שהממונה עליה הוא גדול הדור שאז התרומה בסתמא היא על דעתו, או אם הוא שייך לעיר אם מוכרים אותו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר (ואפי’ באופן זה עי’ במשנ”ב סי’ קנג סקע”ח), או אם הגבאי משנה אותו לצדקה אחרת אז יש ברשות הגבאי […]...
3. האם ראוי לתת למשגיחי כשרות מכשירי טלפון חכם כדי לשפר את ההשגחה אין אני ראוי לבוא ולקבוע בזה דברים חדשים אלא רק לבאר מה שכבר כתבו בזה הגאוה"צ רבני הביד"ץ במכתביהם שאין ראוי לעשות כן, והוא מכמה טעמים: א) התוה"ק מלמדת אותנו לקדש עצמינו בכל דבר ולא רק במאכלות, וגם ענין קדושת המאכלות תכליתם הוא לקדש עצמינו בכל מה דאפשר, ולכן מכיון שמבחינת קדושת האדם השימוש הסמארטפון […]...
4. בפירוש ההגדה אחד חכם ואחד רשע שאלה {בס"ד מועדים לשמחה לכב' הרהח"ר עקיבא משה סילבר שליט"א, בהגש"פ כתוב: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע. . . ", מדוע נכתב בהגדה המילה אחד לפני סוג בן ולא ישירות חכם, רשע. . . ? לתשובות מע"כ הרב אודה מקרב לבי, ובברכת התורה ובברכת כהנים. מידידך ומוקירך הקט' אהרון} תשובה יום […]...
5. חכם שאמר לאיש אחד מי שעושה כך וכך כתוב בו שחייב נידוי מה דינו לכאורה לא חל נידוי (גם כשהאדם חטא באותו חטא) דבסי' רלט הביא הרמ"א פלוגתא אם חל נידוי רק בלשון נדר או גם בלשון שבועה, אבל בלשון שלא חל לא נדר ולא שבועה לא, וזה מפורש בשו"ע לעיל שמי שאומר נדרתי כך וכך לא חלה עליו נדר שני על ידי זה וה"ה לא שבועה שניה, וגם […]...
6. האם היה טעם רגיל לבשר הקדשים, והאם היה מותר לטבל אותם שאלה {בס"ד האם היה טעם רגיל לבשר הקדשים (הקרבנות), והאם היה מותר לטבל אותם? (מאת הרב אהרן)} תשובה בס"ד ‏יום חמישי כ"א אב תשע"ו לכבוד ידידי הרב אהרון שליט"א שלום רב בודאי היה טעם טוב בקדשים, ותנן בפ"ה דאבות שמעולם לא הסריח בשר הקודש, וכמו"כ מותר לאכול את בשר הקודש עם תבלין או ליפתן וכדלהלן: […]...
7. בגמרא נדה ל ע"ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר, האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם, וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא
   יעוי' בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ' שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י"ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ' לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...
8. מהו קבר משה ואליהו שנזכר בפירוש רבינו חננאל (בפסחים נד ע"א) ט"ס נפל ברבינו חננאל דפוס וילנא וחסרים שם מילים מ"משה" עד "משה", וזה נקרא בקרב הסופרים טעות הדומות, דהיינו דילוג מחמת תיבות הדומות זו לזו, ולכן נראה כאילו כתוב שם "וקבר משה רבינו ואליהו". (ואפשר להמליץ על הנוסחא הזו את האמירה הידועה "ממשה עד משה לא קם כמשה", כלומר מתיבת משה עד תיבת משה מחמת […]...
9. מה המקור שמי ששכח ויכולו בקידוש בליל שבת אומרו באמצע סעודה על הכוס ומה הדין מי שנזכר מיד לאחר הסעודה המקור לזה ממשנ"ב סי' רעא סקמ"ה בשם האחרונים, והיינו המג"א שם סקכ"א בשם המטה משה סי' תכט (ובא"ר סקי"ט תמה על זה דאין לזה מקור ברור במטה משה עי"ש, אולם בבאר היטב סי' רסח סקי"ב הביא לשון המטה משה כן בשם מעשה דר' קלונימוס שכך נהג), וכ"כ בעולת שבת סי' רסח ס"י וחיי אדם כלל […]...
10. מי הם שרי שמן הנזכרים בגמרא הקשית לשאול, כי אין עסקי עם שרי מעלה או שדים. רק שלא להשאיר התשובה חלקה אכתוב כמה הערות: א) בד"כ שר בלשון חכמים אין הכונה לשד אלא לשרי מעלה, והיה מקום לומר דגם כאן הכונה לשרי מעלה הממונים על דברים אלו ולכן ניחא מה שהתירו לשאול בהם אע"ג דלשאול בשד אינו כדאי כמ"ש רמ"א סי' […]...