לענין אדה"ר ועזרו מסתבר שלא נבראו עם חבל הטבור מכיון שכל הבריות בצביונם נבראו (ר"ה יא ע"א) וזה כולל אדם שלם ומוכן על כל המשתמע מכך, ומכיון שכריתת חבל הטבור הוא תיקון כמבואר בקרא דיחזקאל דבלא זה אינו מתוקן כדכתיב לא כרת שרך (יחזקאל טז, ד) והובא בגמ' דשבת, הלכך אדה"ר בודאי לא הוצרך לזה, וכן מצאתי בבירורי המידות על המכילתא [מס' דפסחא פי"ד] שביאר בזה מה ששינו לתלמי המלך זכר ונקוביו בראם (לגירסת המכילתא שם) דהיינו שנולד כמו שהיה מוכן ומכלל זה ענין חבה"ט.
לגבי הנולדים קודם חטא אדם הראשון אם היה להם חבה"ט, במדרשים [ב"ר לו א, ויק"ר ה, א מהדו' מרגליות, ועי' חלק מהמאמר שם בפרקי דר"א כב אבל לא נזכר שם ענין חבה"ט] מבואר שדור המבול כן היה, ומן הדברים במדרש שהדפסתי בסוף פתרון תורה שבמהדורתי שהולך ומונה החסרונות בניסים ובטובות שמאז חטא אדה"ר משמע שבזמן אדה"ר היה הכל מתוקן, וממילא משמע דבזמן אדה"ר היה חבה"ט ומכלל זה ישלחו כצאן עויליהם שהוא רומז לעינן כריתת החבל כמבואר במדרשים הנ"ל שלענין דור המבול, (משא"כ במן הנזכר שם במדרש בסוף פתרון תורה איתא שם גבי דור המדבר נתן להם את המן ונגנז כיון שקודם דור המדבר לא אכל מן).
אדם הנברא ע"י ספר יצירה אינו אדם אלא בעל חיות בצורת אדם (רמ"ק פרדס רימונים שער היכלות פ"י, והובא בהוספות סוף שו"ת חכם צבי סי' מו, וע' של"ה פרשת וישב, ועי' באריכות ספר פלאות עדותך מהרב יוסף לורינץ) וממילא אין סברא שיהיה לו חבה"ט, דאין כאן ענין שיהיה בצורתו הקודמת של האדם שאינה שלמה, דהרי חה"ט הוא רק לזמן העיבור ואחר העיבור נפתח הסתום ונסתם הפתוח כמש בנדה, ואמנם לאדני השדה יש חה"ט באיזו צורה כמבואר ברע"ב שלהי כלאים, אבל שם הוא צורת צמיחתו ואין למדין אפשר משאי אפשר.
לענין הנולדים לעתיד משמע במדרש (סוף פתרון תורה) שיהיה חבה"ט, ממה שמדמה לה טובתן של דור המבול דכתיב בקראי דאיוב לענין מה שהיה קודם שחטאו עי"ש ומשמע שיהיה לעתיד ודוק.
ואע"ג דאמרי' בגמ' בשבת עתידה אשה שתלד בכל יום אולם לא נזכר שם שבכל רגע כמ"ש שם דלמד לה מתרנגולת, אולם גם אם נאמר דבמהירות ממש כמ"ש בסהנדרין לט עלו למטה וכו', מ"מ הולד כשהוא נוצר ממעי אמו צריך יניקה כדי לגדול למה שהוא בין אם הוא מהר או לא, וזה נעשה על ידי חה"ט.
מק"ט התשובה הוא: 121722 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121722