תמיהני עליכם במה שכתבתם בפשיטות שלענין כל התורה מתעסק הוא רק כשוגג, הנה אולי כיוונתם לתשו' הגרעק"א סי' ח' שכן ס"ל ונחלק בזה על החוו"ד סי' תלא שסובר שזהו היתר גמור בכל התורה ולכן תמה לגבי בדיקת חמץ, אבל הייתם צריכים לציין זאת, ולא לכתוב כן בפשיטות, וגם דאף להגרעק"א הרי פטור מקרבן ואינו כשוגג ממש, וגם דהרבה אחרונים סוברים כהחוו"ד בזה, עי' אגלי טל קוצר סקכ"ד אות יב שכתב עליו דמש"כ הגרעק"א שהוא דבר חדש אני אומר חדש אסור מה"ת.
וגם לכאו' משמע דלא כהגרעק"א מדברי התוס' בשבועות יט ע"א ואכ"מ.
ובעיקר הקושיא מכלאים הגרעק"א בעצמו הוכיח כן משם דבמתעסק יש איסור ואינו היתר גמור, אמנם הוא בעצמו דחה הראיה הזו משום דשאני כלאים דהאיסור הנאת החימום והוי כמו מתעסק בחלבים ועריות שכן נהנה, ויש להאריך בזה עוד טובא ואכ"מ.
אמנם אם כבר מדברים אכתוב מה שקשה לי שנים הרבה, דהנה פוסקי זמנינו העתיקו דברי הגרעק"א שגם בשבת איכא איסור מדרבנן עכ"פ, ולכאו' צ"ב דמדברי המשנ"ב מבואר לדהדיא דלא כהגרעק"א, שהרי הביאוה"ל בסי' שט דן בארוכה בספק פס"ר שנתכוין לנעול תיבה וספק לו אם יש שם זבובים דשרי כיון דהוי ספק פס"ר, והשתא אם לא היה יודע כלל אם יש זבובים זה הוי ממש דין מתעסק בהיתר, כמבו' בראשונים דף קה ע"ב, שהרי זה דומה לנועל ביתו ונמצא צבי בתוכו, והשתא אי נימא דגם בכה"ג איכא איסור דרבנן, אין שום מקום לומר דמשום שיודע דיתכן שיש כאן זבובים טפי לישתרי, הא להיפך הידיעה היא סיבה לאסור יותר, ומדדן הביאוה"ל להתיר אפי' בכה"ג, וכן נראה מסקנתו, ודאי דסובר דמתעסק בהיתר ליכא איסור כלל, ואפשר דאף מתעסק באיסור דבשבת אפשר דליכא חילוק.
ומה שכתב שם הביאוה"ל דהגרעק"א ביו"ד סי' פז אוסר בספק פס"ר, הנה קאי בזה לשיטתו דבמתעסק איכא איסור דרבנן עכ"פ.
וא"כ נמצינו למדין דמדברי המשנ"ב נראה דנקט להלכה דהיכא דמתעסק בהיתר עכ"פ ודאי הוי היתר גמור, והרמ"א ביו"ד דאסר ספק פס"ר אכתי אין ראיה שגם במתעסק יאסור.
וגם י"ל דשאני שבת דמלאכת מחשבת כתי' וכיסוד הגרעק"א הנ"ל, דבשאר איסורי איכא איסור תורה.
אני תקופה קצרה מנוי על העם סגולה ואני מאד מאד נהנה מתשובותיכם ודפח"ח
***
מק"ט התשובה הוא: 119003 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119003