ר”ה ג ע”ב ואתפלל אל אלהי השמים וגו’

עוד תוכן קשור:

1. ירמי’ מ”ד י”ח ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים וגו’ ולא נזכר שהשיב להם הנביא תשובה ע”ז כתיב בירמי’ מ”ד י”ח ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים וגו’ ותמצית הענין שכשהיו עובדי ע”ז היה להם טוב וכשהפסיקו הורע להם ונעשה להם רעה. ובכתוב לא נזכר שהשיב להם הנביא תשובה ע”ז, אבל יתכן לבאר ע”פ מה דאי’ ביבמות מח ע”ב מפני מה גרים בזה”ז מעונין ויסורין באין עליהן מפני שלא קיימו שבע מצות […]...
2. בס”פ מסעי לטוב בעיניהן תהיינה לנשים וגו’ ותהיינה וגו’ לבני דודיהן לנשים בס”פ מסעי לטוב בעיניהן תהיינה לנשים וגו’ ותהיינה וגו’ לבני דודיהן לנשים, ופשטות הדברים בסמיכות המקראות, שאחר שנאמר להם כן ביררו להם הגון להם להנשא ונישאו, ומבואר בזה דאף ששהו עד עכשיו להמתין להגון להם (עי’ רשב”ם ב”ב קיט ע”ב, ולא משמע דעד עכשיו לא רצו להנשא דאדרבה מדברי ראשי שבטם משמע שסברו ג”כ שבכוונת […]...
3. מאיזו שעה אפשר לברך אלהי נשמה בשו”ע ומשנ”ב [ס”ס מז] משמע שמי שקם באמצע הלילה עכ”פ אם אינו עתיד לחזור לישון עד הבוקר יכול לברך אלהי נשמה כשקם, גם אם לא עלה השחר עדיין, ואם עתיד לישון עד הבוקר כ’ המשנ”ב שלא יברך אלהי נשמה בקימה הראשונה שלו, אלא יאמר בלא חתימה וכשיקום בבוקר יאמר עם חתימה, ואם בירך אלהי נשמה […]...
4. האם הישן שינת ארעי בלילה מברך אלהי נשמה רק מי שישן ששים נשימות (שלפי המנהג הוא חצי שעה) אבל מי שלא ישן חצי שעה ראוי שיצא מאחר [עי’ משנ”ב סי’ מו סקכ”ד]. ומי שמסתפק אם ישן ששים נשימות או לא כ’ בקצות השלחן סי’ ה’ ס”ה שיברך בלא חתימה. ולהלכה היה מקום לומר שיכול לברך עם חתימה כיון שרוב האחרונים תמהו על הא”ר […]...
5. מה דין ישן ביום קודם שנת הלילה או לאחריה או במקום שנת הלילה האם יברך ברכת אלהי נשמה אם ישן שינת לילה רגילה המנהג שאין מברכים בנוסף לכך גם על שינת יום אלא רק על שינת הלילה [ב”י הובא בבה”ל סי’ נב], אך במקרה שישן שינת לילה במקום שינת יום יש סברא להקל ולברך ומ”מ נהגו לצאת ממישהו אחר. מקורות: יעוי’ בביאור הלכה שם שצירף זה לענין ספק שם שיוכל לסמוך על צירוף […]...
6. מי שפתח ואמר ברוך ה’ אלהי ישראל במקום ברוך אתה ה’ אלהינו מה יעשה הנה יש לפניו ב’ אפשרויות האחד לומר ברוך שם כבוד וכו’ ולברך שוב והשני להשלים הברכה בנוסח שפתח בו ולומר מלך העולם שהכל נהיה בדברו. והנה בכמה מקומות [בסוף ברכות ובתענית טז ע”ב ועוד] מצינו שבמקדש אומר ברוך ה’ אלהי ישראל או כעין זה, וחזי’ מזה שהלשון “אתה” בברכה אינו לעיכובא, וכ”ש שאינו לעיכובא מה […]...
7. צורת העושר הבאה מן השמים באברהם אבינו {עש”ק פ’ לך תשע”ו בס”ד} הקשה הג”ר שמאי הכהן גראס שליט”א במ”ש יד כג אם מחוט ועד רצועת סנדל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם וברש”י – שהקב”ה הבטיחני לעשרני, שנאמר לעיל (יב ב) ואברכך וגו’. וצ”ע דהקב”ה מסובב הסיבות דאטו רצה שתיפול העשירות מן השמים. תשובה – התשובה מבוארת […]...
8. בענין קיום השמים והארץ עש”ק פ’ האזינו מודיעין עלית ק”ס י”ב תשרי תשע”ו שאלה – כתב רש”י דברים פרשת האזינו פרק לב פס’ א, האזינו השמים וגו’, שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר, שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ, אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת, אם יאמרו […]...
9. סוכה שבנויה בחלקה תחת גג ואין ג’ דפנות תחת כיפת השמים מה דינה צריך שהשטח תחת כיפת השמים יכלול לכל הפחות [למדידה המחמירה] בערך 70 על 70 ס”מ, וכן ששטח זה הכשר לא יהיה רחוק מהדופן המקורי לפי השיטה העיקרית ד’ טפחים שהוא [למדידה המחמירה] בערך 30 ס”מ, ויש אומרים ד’ אמות שהוא [למדידה המחמירה] בערך 190 ס”מ. במקרה שחלק מהדופן מרוחק וחלק לא יש לעשות שאלות חכם, […]...