הדעת נותנת דאם יכול להדר בכסף זה במתנות לאביונים לצאת נתינה חשובה להסוברים כן או להדר בזכר למחה”ש לתת כשיעור מטבע מחה”ש הקודש, יש להדר במתנות לאביונים מאחר שהוא חובה מדברי קבלה, ואילו נתינת זכר למחה”ש הוא ממנהגא והרי כבר מקיים עיקר המנהג במטבע היוצא ועכ”פ בג’ חצאי מטבע היוצא.
וכה”ג אשכחן בדיני קדימה שמקודש קודם ועיקר חיובא קודם עי’ בפרק כל התדיר ובדינא דכבוד יום קודם לכבוד לילה.
וכך הדין לגבי דאורייתא דיש להקדים לדרבנן (עי’ פנ”י ברכות נא ע”א וצל”ח שם ע”ב) ואפי’ להשאג”א סי’ ב שחולק באופן הנתבאר שם מ”מ לדחות ודאי לא דחיא כמ”ש הפר”ח באו”ח סי’ תרפז סק”ב וכ”ש כאן דהוא חיוב ממנהגא ומסתמא ה”ה לענין הידור (ועי’ שאג”א סי’ כב אצה”ח או”ח סי’ כה ארץ יהודה סק”א וגז ישי סי’ כב).
מק"ט התשובה הוא: 125421 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125421
[jetpack-related-posts] התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.