שאלה
{בס"ד
מועדים לשמחה לכב' הרהח"ר עקיבא משה סילבר שליט"א,
א.
מדוע אין להסב בפני רבו או בפני אביו אלא אם נתן לו רשות ואפילו אסור לבקש רשות להסב בפני רבו ואביו?
ב.
מהם החילוקים בין רבו ואביו?
ג.
ומה ההלכה למעשה בין רבו אביו?
לתשובות מע"כ הרב אודה מקרב לבי,
מידידך ומוקירך}
תשובה
יום ראשון ט"ז ניסן תשע"ו
לכבוד ידידי ר' .
.
.
נ"י
ראשית כל יש להעמיד הדין בחילוקים בין רבו לאביו, וז"ל השו"ע בהלכות פסח סימן תעב ס"ה, בן אצל אביו צריך הסיבה, אפילו הוא רבו מובהק תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה, אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן יתן לו רבו רשות.
ותלמיד חכם מופלג בדורו, אעפ"י שלא למד ממנו כלום, חשוב כרבו ואינו צריך הסיבה.
(ודווקא כשאוכלין על שלחן אחד, אבל אם אוכל על שלחן בפני עצמו צריך להסב).
וביאר המשנה ברורה ס"ק יד - דאף דהבן חייב בכבודו ובמוראו וכ"ש אם הוא רבו מ"מ צריך הסיבה דמסתמא אב מחיל לבניה ע"כ.
והמקור לזה הוא מן הגמ' בפסחים ק"ח א', בן אצל אביו בעי הסיבה איבעיא להו תלמיד אצל רבו מאי תא שמע (אמר) [דאמר] אביי כי הוינן בי מר זגינן אבירכי דהדדי כי אתינן לבי רב יוסף אמר לן לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים עכ"ל.
ואם יש איסור לבקש רשות מן הרב, לכאורה לא, ואדרבה ע"י שיבקש יקיים תרתי כבוד תורה והסיבה, ועכשיו אינו מקיים מצות הסיבה כמו שהיה יכול לקיים ונוסף לו בזה מתן שכר, וראה בתשובת הגרח"ק הנדפסת בדברי שי"ח על פסח עמ' כ"א, בזה"ל, ש.
תלמיד אצל רבו שהוא פטור מהסיבה האם ראוי לכתחילה שיבקש רשותו להסב.
והשיב הגרח"ק שליט"א, 'אין חיוב' עכ"ל.
ומבואר דודאי אין איסור בזה.
והאם בזמנינו יש שינוי וחילוק בדבר, הנה לגבי אב אין חילוק בדבר, וגם אם האב הוא רבו אין דרכו להקפיד ע"ז כמבואר במ"ב הנ"ל, אכן לגבי רבו היה מקום לדון בזה דאולי דין הגמ' והשו"ע הוא רק ברבו מובהק, אכן בדברי המ"ב שם בס"ק י"ז מה שכתב בשם הפר"ח נראה דה"ה רבו שאינו מובהק ג"כ יהא הדין כך עי"ש, והובא בשם הגרש"ז אוירבך (מעדני שלמה פסח עמ' י"א) דרבו ששמע ממנו שיעורים במשך זמן מסוים חשיב כרבו שאינו מובהק וצריך לבקש רשות להסב.
ויש להוסיף דגם הלומד בישיבה נחשב לגביו ראש הישיבה כרבו בכל מקרה כמבואר ברמ"א ביו"ד.
מק"ט התשובה הוא: 119385 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119385