מה שהקשה דבגמ' ביומא נ"ד א' איתא ובמקדש ראשון מי הואי פרוכת, הנה ראשית כל אין הכרח שלא היה פרוכת כלל, וז"ל הגמ' שם, אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום וכו' במאי עסקינן אי נימא במקדש ראשון מי הואי פרוכת אלא במקדש שני מי הוו כרובים לעולם במקדש ראשון ומאי פרוכת פרוכת דבבי ע"כ.
וי"ל דר"ל שלא היה פרוכת שאפשר לגלול אבל יתכן שהיה פרוכת על הכותל של האמה טרקסין, וכלשון רש"י בדברי הימים ב' ג' י"ד, ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותלה על הדלת שהיה באמה טרקסין שבו נכנסין לפני ולפנים אע"פ שהיה בו דלתות תלה עליו כדלקמן ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים וגו' עכ"ל.
ורק במקדש שני שהיה אפשר לגלול את הפרוכת ולראות מיד מה יש בבית קה"ק.
ובאמת לא הבנתי אמאי לא העתיק כל ל' הגמ' שם, דהרי מתרץ שם מאי פרוכת פרוכת דבבי, וז"ל רש"י, דבבי שכנגד הפתחים פתח אולם והיכל ובית קדשי הקדשים שלש עשרה פרוכות היו במקדש שני שבעה לשבעה שערי העזרה שתים בדביר במקום אמה טרקסין ושתים כנגדן לחוץ בין עליית ההיכל לעליית בית קדשי הקדשים וכי היכי דבמקדש שני היו פרוכות כנגד הפתחים הכי נמי במקדש ראשון ע"כ.
א"כ למסקנא לא אכפת ליה שלא היה סגי לגלול את הפרוכת.
ויעויין במאירי שם שביאר קצת באופ"א וז"ל, במקדש ראשון היה פתח הדביר באמצע הכותל של אמה טרקסין והפרכת לפנים הימנה והבדים היו מתארכים מן הארון עד הפרכת והוא שנאמר ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים ולא היו דוחקים כל כך בפרכת עד שיהו ראשי הבדים קורעים בפרכת ויראו ראשיהן מן ההיכל דרך הקרעים עכ"ל, היינו שהיה פרוכת כנגד החלל, היינו הנקב שהיה באמה טרקסין ששימש לפתח.
וכ"כ התוס' ישנים שם וז"ל, דוחקין ובולטין בפרוכת כו' במקדש ראשון מיירי ופרוכת דבבי שהיה פתח בית קדשי הקדשים מכוון באמצעיתו ושם היה פרוכת כדלקמן עכ"ל.
ומה שהביא להקשות, דהנה כתב הר"מ פ"ד מהל' ביה"ב ה"ב, בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו' עכ"ל, וכתב הכ"מ ומ"ש רבינו אבל במקדש ראשון לא היה שם אלא פרוכת אחת וכו' נראה דלמשכן קרי מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרוכת אלא כותל ע"כ, משמע שלא היה בבית ראשון כלל פרוכת.
אכן יש לדחות שאין כונתו שלא היה כלל פרוכת, אלא דמ"ש הר"מ אבל במקדש ראשון לא היה שם אלא פרוכת אחת וכו' אין הכונה לאותה הפרוכת שהיתה אלא לאמה טרקסין.
ומה שהכריחו לפרש כן, חדא דדין המחיצה שהיה כאן הוא האמה טרקסין, שהוא שימש את תורת המחיצה, ועוד דאי נימא די"ל פרוכת ממש, הרי באמת היו ב' פרוכות כמ"ש מהגמ' ביומא שם, ולהכי ע"כ אין כונת הר"מ לפרוכת אלא לאמה טרקסין.
ובעצם מה שכתב כת"ר להקשות [לפ"מ שהיה סבור שלא היתה פרוכת בבית ראשון], ממ"ש והבדילה הפרוכת לכם וגו', לא זכיתי להבין מה רצה, דציוויי בניית המשכן וציוויי בנין בהמ"ק הם ב' ענינים, וגבי בהמ"ק כתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, ובאמת היה לו להעתיק כל הלשון בפסוק, 'ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים' ע"כ, והרי בבית המקדש לא היה לא יריעות ולא קרסים, אלא רק גבי משכן מיירי.
וז"ל המשנה יומא נ"א ב', היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהן אמה רבי יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים, ובגמרא שם, שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן ורבנן אמרי לך הני מילי במשכן אבל במקדש שני כיון דלא הואי אמה טרקסין ובמקדש ראשון הוא דהואי ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ ועבוד שתי פרוכות עכ"ל, ופרש"י, אמה טרקסין.
כך נקראת כותל מחיצה שהפסיק במקדש ראשון אבל במקדש שני שהיה גבוה (מאה) אמה לא עשאוהו לפי שלא היו עוביה אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה (מאה) אמה ולהוסיף על עוביה אי אפשר דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דה"א כח): ואיסתפקא להו.
במקום המחיצה אי כלפנים אי כלחוץ: ועבוד שתי פרוכת.
לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה: עכ"ל, ותו לא מידי.
קונטרס אורח חכמים - כללי לימוד התורה ודרכי קנייתה מדברי חז"ל - ירושלים
מהדורה חדשה תשע"ד (מהדורה ראשונה - סיון תש"ע)
מק"ט התשובה הוא: 117535 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117535
[jetpack-related-posts] התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.