מקומות שנמצא בהם מנהג לקרוא לחכם ב' עליות המפטיר והחודש האם יש להם על מה לסמוך

לכבוד ידידי הרה"ח המפורסם וכו' כמוה"ר רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס גם אני אודך רב בק"ק רחובות

הנה עיקר דינא דגמ' ביומא ע ע"א וסוטה מא ע"א דרק תלתא גברי בתלתא ספרי מותר אבל חד גברא בתלתא ספרי אסור, וכ"ה בשו"ע או"ח סי' קמ ס"ד אבל שלשה גברי בשלשה ספרים כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת ליכא משום פגם ע"כ, והנה מקור דברי השו"ע שהוא כגון ר"ח וכו' הוא מדברי הגמ' שם דבא לתרץ לענין אופן זה, אבל בשו"ע נוסף בזה עוד דאפי' באופן זה שהקריאה היא ג' עניינים שונים אעפ"כ ההיתר הוא הוא רק בתלתא גברי, וכן מבואר להדיא במג"א שם סק"ח בשם הכס"מ דהאיסור לקרוא באדם אחד בב' ס"ת הוא אפי' בב' עניינים.

אמנם בערך לחם להמהריק"ש על השו"ע שם כתב וז"ל, הרמב"ם ז"ל כתב בהלכות תפלה (פי"ב הכ"ג) ולא יקרא איש אחד ענין אחד בשתי תורות, משמע הא בשני ענינים יכול לקרות בשתי תורות, וכן נהגו על פיו במצרים להיות אחד מתחיל ומסיים בשתי תורות, והמחבר (בעל השו"ע) חלק על זה בספר בדק הבית ובספר כסף משנה פרק י"ב מהלכות תפלה ועיין בתשובותי אהלי יעקב סימן קפ"ג עכ"ל הערך לחם (א"ה לפני מצאתי באהלי יעקב סי' קכג, ושם ציין שהוא מנהג רוב המקומות שראיתי, ומקומו היה במצרים), וכ"ה בתשובות הר"י הלוי סי' פב (הובא בפר"ח שם).

 ודבריו צ"ב דהרי בגמ' שם כבר אמרו תירוץ זה דתלתא גברי בתלתא ספרי לענין ר"ח טבת והרי שם הוא בג' עניינים ולמה לא תירצו דבלאו הכי שרי כיון דהוא ג' עניינים ואז שרי בכל גווני, וכן מצאתי שהקשו הב"י במקורות שציין הערך לחם שם ובפר"ח, ועי"ש בפר"ח שדחה הדיוק מל' הרמב"ם ודייק להיפך מסתימת דברי הרמב"ם פ"ג מהל' י"כ ה"י דמשמע שהאיסור בכל גוני והביא שכ"כ הלח"מ שם.

והקושי' הנ"ל מדברי הגמ' מצאתי שהביא גם בספרו אהלי יעקב שם ותירץ דבגמ' אמרו תירוץ שיתרץ גם למה בסוכות ופסח ויו"כ שקורין בבהכנ"ס ב' גברי בב' ספרי אסור בחד גברא משום דהם ב' ספרי בחד עניינא עכ"ד בקיצור, ועדיין צ"ב דמ"מ למה לא אמרו בגמ' גם התירוץ הנוגע לעיקר הקושיא דנן דטעם ההיתר בשבת ר"ח לקרוא בג' ספרים הוא משום דהם ג' ענייני, וביותר דהרי המשמעות בתירוץ הגמ' דבאמת ההיתר בפרשת ראש הוא רק משום שהוא בג' גברי, ומשמע דבחד גברא בכה"ג היה אסור, ובאמת כמעט כל האחרונים נקטו בזה כשיטת הכס"מ והפר"ח להחמיר בזה.

ויעוי' באליה זוטא שביאר טעם המנהג של שמח"ת באופן אחר וז"ל בסק"ב והא דנוהגים בשמחת תורה שאף מי שעלה לתורה עולה לחתן בראשית לספר תורה אחרת, נראה הטעם, בשמחת תורה יודעין הכל שעושין כן משום שמחת התורה ולא משום פגם, כמו דמתירין לחזור ולקרות מה שקרא ראשון לעיל סימן קל"ז סעיף ד' ע"כ, ומ"מ לא הזכיר שהחתן תורה להדיא היה חתן בראשית כמו שנהגו במקומו של הערך לחם, וממילא זה שייך לנידון אחר דלקמן אם מותר כשיש הפסק בינתיים, וגם בפמ"ג הזכיר שהעולה קודם לכן יכול להתחיל התורה בבראשית כיון שיש הפסק בינתיים, ועי' עוד מש"כ בזה הא"ר סק"ד לחלק בין שמח"ת לשאר ימות השנה והזכיר דבריו גם במשנ"ב סקי"ז, וכן מצינו בעוד דינים שמקילין בהם רק בשמח"ת.

ויש להוסיף דגם במקום שנהגו כמנהג שהביא הערך לחם להתחיל ולסיים בשמח"ת באותו קורא עדיין אינה ראיה שהתירו בכל השנה דמשום שמחה מצינו שהקלו בש"ת בכמה דברים, ומ"מ הקילו משום שמחה רק כשיש על מה לסמוך להתיר.

והנה טעם זה דהכל יודעין וכו' לא שייך לומר לגבי אדם חשוב דהכל יודעין שמחמת חשיבותו קורא ב' פעמים, אין לטעון כן, דביומא שם מוכח דגבי כה"ג לא אמרי' כן.

ובמג"א סק"ג הביא עוד היתר נוסף בזה אם אין שם עוד מי שבקי לקרות בס"ת השניה דבזה מותר למי שעלה קודם לכן על יסוד הדין המבואר בסי' רפב ס"ה, וגם היתר זה לא שייך כאן דאין לטעון שאם רוצים לכבד אדם חשוב הו"ל כמו שאין אחר שיודע לקרות, דהרי מדינא דכה"ג מוכח שאין אומרים כן, ובגוף היתר זה עי' עוד במשנ"ב סקי"ז מה שכתב הכרעתו בזה ואכה"מ.

ויש עוד נידון נוסף שנחלקו בו האחרונים (עי' ב"ח ומג"א ובאר היטב ופמ"ג) אם מי שקרא בס"ת הראשון מותר לו לקרות בס"ת השלישי, ועי' מש"כ בזה המשנ"ב סקי"ז, אבל כאן לא שייך כשקורין לחכם בס"ת השני והשלישי.

היוצא מזה דההיתר שעליו סמכו באותם מקומות הוא שיטת הערך לחם בדעת הרמב"ם דמתיר אם הוא בב' עניינים, וכן דעת הר"י הלוי, ומ"מ מאחר ושאר פוסקים (כס"מ ומג"א ופר"ח ולח"מ ומשנ"ב סקי"ז ושאר אחרונים) לא קבלו דבריהם ובגמ' לא משמע כן (ואפי' בשמחת תורה לא הקילו בזה האחרונים אלא רק כשיש הפסק לקורא זה בין ב' הספרים שבזה המג"א מתיר כל השנה), הלכך אם באים לימלך בודאי שאין להקל בזה.

מק"ט התשובה הוא: 125611 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125611