במשנ”ב בהל’ ת”ב (סי’ תקנו) בשם השל”ה (תענית נר מצוה ט) וכן בכה”ח שם מבואר להדיא מדבריהם דגם ביום ראשון אסור בעשיית מלאכה אם עדיין לא הבדיל או לא אמר ברוך המבדיל, עי”ש.
ולפ”ז ה”ה גם ביום שני או שלישי כל זמן שעדיין מחוייב בהבדלה שהוא לאחר שבת (כמבואר בסי’ רצט ס”ו).
ומאידך גיסא מיום רביעי ואילך שכבר אינו יכול להשלים ההבדלה פשיטא שכבר אין עליו איסור עשיית מלאכה שאינו אלא מחמת שהוא לאחר שבת קודם ההבדלה.
ולענין איסור אכילה קודם הבדלה מסתבר דה”ה כמו איסור מלאכה שג”כ אסור אף ביום ראשון, וכן מבואר מדברי פוסקי זמנינו בהל’ ת”ב שם (ראה בסימן הנ”ל מה שהובא במשנה אחרונה ובביאורים ומוספים), וכן אי’ להדיא במשנ”ב סי’ רצט סקט”ו, וה”ה גם שני ושלישי וכנ”ל.
ומי שאין בידו יין להבדלה מה דינו יעוי’ בסי’ רצו ס”ג ובמשנ”ב שם ושמבואר שם שיש חילוקי דינים לחלק מהדעות לענין אכילה בין אם עתיד להבדיל הלילה או עתיד להבדיל רק ביום ראשון מחמת שאין לו עכשיו יין.
מק"ט התשובה הוא: 120704 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120704