בעצם מצינו הרבה חילוקים בזה.
השמן קשה לשתותו והקמח אינו קשה לשתותו.
קמח אינו נחשב משקה בעיני בני אדם אף על ידי הדחק וקמח נחשב.
השמן מזיק מיד וקמח מזיק לאחר זמן.
השמן כל כולו היזק והקמח הוא היזק צדדי.
השמן אין בו דבר המזין אבל קמח יש בו דבר המזין, והוא כעין החילוק הקודם.
השמן אינו משקה כלל והקמח הוא מאכל למיעוט בני אדם.
ונראה שעיקר החילוק בזה הוא בין דבר שכל הגדרתו הוא נזק לבין דבר שהגדרתו הוא מאכל ויש בו גם נזק עקיפי.
מק"ט התשובה הוא: 119708 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119708
[jetpack-related-posts]עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- למה ברכת יין שאינו ראוי ליעשות יין להגרי"ש הוא שהכל ולא בורא פרי העץ כשמן זית יעוי' בגמ' ברכות לה ע"ב דדין ברכת פה"ג על יין ובפה"ע על שמן הוא משום דאשתני לעלויא ואולי סוברים הנך דעות שמיץ ענבים שאין לו אפשרות להיות יין לא חשיב אשתני לעילויא, ואפי' אם תמצי לומר דחשיב שאשתני לעילויא שעדיין הוא חשוב יותר מענבים בעינם, מ"מ מבואר בגמ' שם לו ע"א דיש חילוק בין היכא […]...
- תשובה לאחד בענין החילוק בין ז' אדר לל"ג בעומר שאלה {בס"ד שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א מדוע יש שנהגו לישב בתענית ביום הסתלקותו של משה רבינו ע"ה, וביום הסתלקותו של רשב"י ע"ה נוהגים בהילולא ובשמחה וכן אסור ממש להיות בעצבות ותיקנו שאין אומרים תחנון, ועוד שאמרו הספה"ק שרשב"י זיע"א ניצוץ נשמתו דמרע"ה ויש שנהגו היום ז' באד"ב לעלות מירונה. לתשובת מע"כ […]...
- רב שמברך ברכות ונדחקים גוים לבקש ממנו ברכות האם מותר לברך גם את הגוים לומר מחמאה המקובלת לומר או לענין שאלת שלום לגוי מפורש בגמ' (גיטין סב ע"א) להתיר, והבאתי בתשובה אחרת [ד"ה האם מותר לעשות דירוג טוב לנכרי שעשה עבודה טובה] דברי הברכ"י ע"פ הפוסקים שמותר גם לברך גויים עי"ש והוא מיוסד על הגמ' בגיטין סב ע"א ושם נזכר גם שאלת שלום, ועי' עוד ברכות יז ע"א לענין […]...
- מה שיש בסוכה חילוקי דינים לפסול בין גג על המיטה כשקבוע לבין גג שאינו קבוע כמבואר הדעות בשו"ע, מה השיעור להחשיבו קבוע יש בזה ספק מה נכלל בגדר קינוף להיאסר בפחות מגובה י’ כשיש לה גג ישר, ולכן יש להחמיר כל אימת שיש להסתפק שמא נקרא קבוע. מקורות: יעוי’ בחזו”א או”ח סי’ קנ סקי”ח שהסתפק בזה לגבי קביעות של קינוף, דהרי לא נתפרש שיעורו, ויש לציין דמצינו הרבה דברים לדידן שלא נתפרשו שיעורם ומחמירין בכל דהוא ממש, […]...
- המצוה שלא יהיה חוצץ בינו לבין הקיר בתפילה האם מקיימה גם כשמתפלל בריחוק מאוד מן הקיר ואין דבר חוצץ בינו לבין הקיר הנה בלשון הגמ' בברכות י ע"ב מייתי קרא ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ומשמע שהאדם צריך להתקרב לקיר, וכן בתשובת הרמב"ם שהביא הב"י בסי' צ בשם אבודרהם כתב שהטעם שהצריכו להתקרב אל הקיר בעת התפילה הוא כדי שלא יהא לפניו דבר שיבטל כוונתו וכו' עכ"ל, ומשמע בזה ג"כ שעיקר המצוה בזה שיהיה סמוך לקיר. ויש […]...
- לר' יוחנן בן נורי שסובר שאורז הוא מין דגן האם הוא מין חיטים או שעורים או לא נראה דלא, דהרי מה דמרבי' חמשת מיני דגן שיש להם דין לחם הוא משום דבעי' דבר הבא לידי חימוץ ורק ה' מיני דגן מחמיצין ואורז אינו בא לידי חימוץ כמבואר במכילתא פרשת בא (מס' דפסחא פי"ז) ובירושלמי ריש חלה (פ"א ה"א) בדברי ר' ישמעאל ובדרשא בתרייתא במכילתא דרשב"י פ' בא (יב, כ), ומזה ילפי' להפרשת […]...
- המוציא כסף מחבירו במרמה האם דינו כגנב לשלם כפל ולהמכר בעבד עברי כיון שאינו עושה בגלוי או לא יעוי' בריש פסחים ב ע"ב הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב מכלל דאור יממא הוא עי"ש וברש"י ומבואר דגנב עושה שלא בפני בעה"ב כלל, וכן מוכח בב"ק סג ע"ב מדאצטריך קרא לחייב כפל בטוען טענת גנב ש"מ שאין דינו כגנב, ועוד מדטוען טענת אבד אינו חייב כפל אע"פ שמרמה ש"מ שאין דין המוציא כסף במרמה כדין […]...
- מי שאוכל פרי חדש שאינו שמח בו ואינו אוהב אותו האם מברך עליו שהחיינו לא. מקורות: מפשטות ל’ הגמ’ בעירובין מ ע”ב נשמע דשהחיינו על פרי חדש צריך לכלול ענין של חביבות, ובמשנ”ב סי’ רכה סקי”א דמי שאין לבו שמח בראייתו אלא באכילתו לכולי עלמא מברך רק על אכילתו, ומשמע שצריך שלכה”פ יהיה לבו שמח באכילתו, וגם לא מסתבר שלענין ראייתו אם אינו שמח לא יברך ולענין אכילתו גם […]...
- האם מותר לסוך בשבת שמן על הידים בזמנינו על אף שאין רגילות כיום לבריאים לסוך שמן ומה הדין אם רוצה לסוך על כפפה ולשים בה את היד במקום שאין דרך בריא לסוך שמן אסור לסוך שמן בשבת לצורך רפואה (רמ"א או"ח שכז א), אבל מותר לבריא לסוך שמן בשבת גם כיום (הגרשז"א בשלחן שלמה סק"ד). ויעוי' במשנ"ב [שכח ע] שבגמר מכה וסך לתענוג בלבד מותר לסוך בשבת גם במדינותינו, ולענין לסוך את הידים כדי שלא יתייבשו כ' בחוט שני להתיר [ח"ד פפ"ט […]...